אור שמח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק טו · הלכה ב
בעל ולא קידש וכו':
הנה שיטת רבינו דכל מקום שאסרה התורה ביאה בקהל היינו ע"י קדושין, כן בחייבי לאוין כן בחייבי עשה וכמו שפירש הרב ר' אברהם בנו, ובאמת ראיה מספקת לדעתו מהא דאמר פרק הערל א"ר פפא אנן משלמה ניתיב שלמה לא נסיב מידי דכתיב ביה מן הגוים אשר אמר ה' אל ב"י לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם כו' אלא קשיא ויתחתן כו', ואכתי מאי משני דהא מצרית ראשונה הוי ואסורה לו ומאי משני, דרש"י פירש אלא לזנות היה מכוון, ואכתי לא משני מידי, ולפי שיטת רבינו א"ש דעל ביאה לחודא בלא קדושין ליכא איסורא רק במופקרת משום לא תהיה קדשה ועיין לח"מ סוף פרק י"ג, וז"פ: