הנתיב השלושים - נתיב מסירות הנפש · ב. בזיונות
לא יבצר שלכל לוחם מזדמנים לו התעוררות של התחזקות, ובד בבד כמו כן מזדמן לו אופן שבו יכול הוא למסור נפשו בהנהגה שמעל טבעו, ואף שבכך יושפל כבודו ויתבזה, וזהו ממש גדר של מסירות נפש, משום שבושה הלא היא גדר של שפיכות דמים כמובא בגמרא שהוא בגדר רציחה, אם כן כשנתקל האדם בלעג ובזלזול עבור שמירת קדושתו, זהו ממש מסירות נפש.
וכגון נסיון של שמירת העינים, באופן שישנה איזה שמחה משפחתית, ויודע הוא שעלול הוא ליכשל, ולכך נמנע הוא מלהשתתף, ובשביל כך גוערים בו ומלגלגים עליו, יעמוד בנסיון זה של בזיון במסירות נפש, ואפילו פעם אחת כזו של מסירות נפש שנזדמנה לו ונצח - תלמד עליו - מסירות נפש זו זכות לבטל מעליו קטרוגי התשובה, כאמור אחר שמסר נפשו להתבזות עבור שמירת העינים, וכן כשנמנע הוא מלטייל ולבלות עם חבריו, ובכך לועגים לו, זהו כמו כן גדר של מסירות נפש.
וכן כשמזדמן לו להפגש עם בני משפחתו באופן שהם בחוסר צניעות או לשוחח עם פקידה באיזה משרד וכיוצא, ושם נפשו בכפו להתבזות, ובפרט כשמרגיש הוא שדמו ממש נשפך מבושה, זוהי מסירות נפש, ובפרט כאשר שמח הוא שנזדמנה לו מסירות נפש עבור כבוד ה'.
וכן אם זכה למצוא רב ירא שמים, שלקחו עליו להורות לו דרך, ולשפוך שיחו לפניו, אזי יקבל עליו שאם חס וחלילה נכשל בחטא לספר זאת לרבו, ובזכות הבושה והבזיון גם יתכפר לו מעוונו, וגם יגלה בכך מסירות נפש שברצונו להיגמל מחטא זה ובכך יתבטלו הקטרוגים מהצלחתו לעזוב את החטא.