אור ברסלב
אור לנתיבתי הנתיב העשרים וארבעה - נתיב ''אמונת התיקון'' › ה. הטעם לחששת חכמתו יתברך מקטנות אמונה במצות התשובה

אור לנתיבתי

הנתיב העשרים וארבעה - נתיב ''אמונת התיקון'' · ה. הטעם לחששת חכמתו יתברך מקטנות אמונה במצות התשובה

ד. ראיה שלישית - מדברי התלמוד

ונראה לבאר הטעם לחששו של הבורא על קטנות אמונה מצידנו - במיוחד על מצות התשובה, היות בעצם התשובה אינה מצד ההיגיון, שהרי נתאר לעצמנו, אדם שחטא ועבר עבירת חוק במדינתו, וכשהובא אל השופט והודה באשמתו, מבקש הוא על נפשו לאמור: מודה אני באשמתי ועם כל זה מבקש הנני לפוטרני מן העונש, ומדוע? היות ומבטיח הנני שלא אשוב פעם נוספת על עבירתי. תשובה שכזו תתקבל?! בוודאי שלא.

ואילו לגבי מצות התשובה, נראה את המובא בגמרא (ירושלמי מכות ב, ו, ז)

שאלו לחכמה: מה משפט החוטא? וענתה: ''חטאים תרדוף רעה'', [הרי שהחכמה קובעת מיתה לחוטא]. ועוד שם: שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו? אמרה להן: ''הנפש החוטאת היא תמות'', שאלו להקב''ה: חוטא מהו עונשו? אמר להן: ''יעשה תשובה ויתכפר לו'', והיינו דכתיב: ''על כן יורה חטאים בדרך'' - יורה לחטאים דרך לעשות תשובה.

וכי איפה שמענו ששופט פטר אדם מעונש בשביל ההבטחה שעוד פעם לא ישוב לכסלו, ואילו אצל הקב''ה תופסת ומועילה הבטחה שכזו למחול ולהעביר פשע ולכלה חטאת.

והוא המובא ברבנו יונה בתחילת ספר ''שערי תשובה'': ''מן הטובות אשר היטיב ה' עם ברואיו שהמציא להם מנוס לנוס מפח פשעיהם''. הרי שהגדיר את התשובה בגדר ''טובה וחסד'', וברור הוא שבמושגים שלנו למחול למבטיח שלא ישוב לחטאו זהו נקרא ''וויתור'', והרי גבי הקב''ה ליכא וויתור, שהרי אמרו חז''ל (בב''ק נ, א) כל האומר הקב''ה וותרן וכו' ח''ו, א''כ הוי אומר שהקב''ה ברוב חסדו רואה את השב - בתשובתו בלבד - כאחד שריצה את עונשו בפועל וכאילו בא על עונשו ופרע חובו בפועל ממש, מה שלא שייך כלל אצל משפט בשר ודם להמלט מבלי לרצות את העונש בפועל, דאחרת יחשב זה לוויתור ממש.

תוכן העניינים

אור לנתיבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה