אור ברסלב
אור לנתיבתי הנתיב העשרים וארבעה - נתיב ''אמונת התיקון'' › ב. ראיה ראשונה - מדברי תורה

אור לנתיבתי

הנתיב העשרים וארבעה - נתיב ''אמונת התיקון'' · ב. ראיה ראשונה - מדברי תורה

א. קטנות אמונה מיוחדת ישנה במיוחד על מצות התשובה

נאמר בפרשת ניצבים (ל, יא-יד) ''כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה... ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו''.

''כי המצווה הזאת'' - איזו מצוה? על איזו מצוה מתכוונת התורה לזרזנו שאינה לא בשמים ולא מעבר לים אלא קרובה היא אלינו עד הפה והלב?

''הרמב''ן'' ''הספורנו'' וכמו כן ''בעל הטורים'', מבארים פסוק זה על מצות התשובה, וסמכו דבריהם על הנאמר בסמוך בפסוק הקודם: ''כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך''.

וכאן יש להבין, מדוע דווקא על מצות התשובה הוצרכה התורה להבהיר ולשכנע שאינה בשמים ואינה מעבר לים אלא הינה קרובה אלינו בפינו ובלבבנו?

משמע מכאן שראתה חכמתו יתברך כי בני האדם יהיו קטני אמונה במתנת התשובה מאיזו סיבה, ודווקא למצות התשובה יתייחסו בחוסר אמונה כמצוה שהיא בשמים או מעבר לים ואינה אקטואלית כל כך, כי אם התורה מדגישה שמצות התשובה אינה בשמים וכו' משמע שהיה מקום אכן לבני אדם לומר שכן היא בשמים או מעבר לים, והדבר טעון בירור, מדוע דוקא במצות התשובה היה מקום לטעות בכך?

ונראה עוד ראיות נוספות מן המקרא ומן הסברא, שחשש הקב''ה לקטנות אמונה במיוחד על מצות התשובה.

תוכן העניינים

אור לנתיבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה