הנתיב החמישה עשר - נתיב התורה · כא. הימים שקודם חג השבועות והחג עצמו - ימים שהזמן גורם להתעלות, ואשרי המנצלם
מתקרבים אנו לחג השבועות - חג מתן תורה, כמה חובה עלינו להתבונן בעוצמת כוחה של תורה בימים אלה, וכמו כן לחזק אצל עצמנו את האמונה שהתורה מגנא ומצלא, כי באם נהיה קטני אמנה מלהאמין בכוחה, הרי שלא נתייחס אליה בהתאם הראוי, ואז נאבד את סגולתה ושפעת כוחה.
וכידוע מהספרים הקדושים, דבכל חג חוזרת אותה עוצמה שהיתה בימים ההם בזמן הזה, אם כן גם מצד הזמן גרמא להתעלות למבקש להתעלות, שיוכל לזכות לכתרה של תורה, ובאם יעמול בכל כוחו בימים שקודם שבועות ובחג השבועות, אז יזכה לקבל מתנת ה'.
ונאמר: ''כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה''..., מצד זה לבד ראוי להתרגש, אחר שמתנת התורה ניתנה לנו במאור פנים של הבורא - היאך נסרב מלקבלה ועוד לזלזל בה חלילה? וכמו כן יש להתבונן בגודל ההפסד מחמת הביטול זמן שיכול להיות בו רווח גדול כזמן ג' ימי הגבלה וחג השבועות, הלא הוא הפסד גדול פי כמה מהפסד הביטול תורה של זמן רגיל, ולכן החכם יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה.
מכתב מרבנו הסטייפלר זצוק''ל:
קדושת התורה מצלת מן החטא
בעה''י יום ה' פ' בשלח ה'תש''כ
להתלמיד היקר... שיחי'.
מכתבך קבלתי, והנני משתתף בצערך, ומקוה שה' יתברך יעזרך במשך הזמן להנצל מחטאות נעורים, רחמנא ליצלן. במה שנוגע על העבר, אין לחשוב לעת עתה כלל, ועיקר העיקרים הוא לעסוק בתורה, תורת אלקים, קל חי, צורנו, יוצרנו יתברך שמו, ולעסוק בתורה ביגיעה, להבין היטב כל הפרטים ופרטי פרטים מהסוגיא, לעסוק בתורה, למרות שיהא קשה מאד, ושלא לבטל זמן - רק לעסוק בתורה עם חבר ולדבר ולשנן בפיו היטב כל דברי הגמרא, וסברת רש''י ז''ל וסברת התוספות. וכשתדע היטב את הסוגיא, תחזור עליה ארבע פעמים, ואחר כך תלמוד הלאה כסדר הזה. אל תאמר: הן אני מטומטם, והתורה לא תדבק בגוף מגושם כמוני, חלילה וחלילה לומר כן. כל מילה, כל סברא של התורה הוא קודש קדשים, הוא דעת ורצון ה' יתברך. וכשהוא נחקק במוח האדם, מתקדש האדם בקדושת התורה לאין שיעור. גופו וראשו נעשה כקדושת ספר תורה, וקדושת התורה תצילך סוף סוף מעברה ומהרהורי עברה, בעזרת ה' יתברך.
אל תשגיח במה שהלימוד עולה בקושי. אדרבה, כל עיקר הקדושה הוא על ידי תורה שבאה ביגיעה ובצער, ואמרו חז''ל: יפה אחד בצער ממאה שלא בצער. לימוד התורה לשם שמים, לפי שהוא תורה של הקב''ה, הוא התיקון היותר גדול לכל חטאי העבר, ובפרט הלימוד שבא ביגיעה ובהתאמצות, זה מכפר כעולה וכקרבן, ומתקן ביגיעת התורה כל מה שפגם, רחמנא ליצלן, בחטאת נעורים, ה' ישמרנו.
גם במה שנוגע על להבא, אין ביד אדם צעיר [היינו בלתי נשוי] שום עצה - רק לעסוק בתורה לשם שמים ולהתפלל לה' יתברך שיצילהו מהחטא ברוב רחמיו, ותפילה מועלת הרבה כשהוא בלב שלם. אך אל תקווה שביום-יומים תינצל מחטא המושרש, אבל בהמשך הזמן, אם רק תתמיד בלימוד תורה בעיון כפי יכלתך ובדיבוק חבר טוב, בלא ביטול זמן לבטלה, הנה במשך הזמן תראה איך משתכך יצרך ודועך, ובעזר ה' יתברך תצליח, הן בתורה, הן בשמירת התורה.
ובתנאי - אך שלא יהא ביטול זמן לבטלה חלילה. רק כל רגע שיהיה פנוי לך תעסוק בתורה, ותקבע גם כן זמן ביום כחצי שעה ללמוד בספר מוסר כספרי ''מסילת ישרים'' ''אורחות צדיקים'' ''שערי תשובה'' לרבנו יונה ז''ל, וכיוצא בהן.
זהו מה שאני יודע מכמה תלמידים שסבלו כמותך, וניצלו במשך הזמן. והנני דורש שלומך ומברכך בהצלחה רבה בעבודת הבורא יתברך, ברוחניות ובגשמיות.
יעקב ישראל קנייבסקי
הראנו לדעת כוחה של תורה להציל מיצר הרע, ולכך ירבה בתורה בכח, ויבין שבזה תלוי נצחונו והצלתו, וכאשר רואה שיצרו מקשה עליו את הלימוד, ילמד עם חברותא, ואפילו חלש ממנו, וִילַמְּדוֹ תורה, ויזכה בזה גם בתורה וגם בחסד - שמלמדה לאחרים, ובכך בוודאי שתועיל יותר תורה זו להצילו מן החטא.
וככל שיתמיד יותר כן יותר תפעל בו התורה, כי העיקר הוא הרצף וככל שירבה בשעות רצופות כן יותש כח יצרו ביותר, ואינו דומה הלומד שעה ברצף ללומד שעתים וכן ללומד ג' שעות וכן הלאה, כל זמן נוסף ברצף התורה הוא מהות אחרת של תורה, וככל שיעסוק בה בשעות רצופות יותר, כן איכות תורתו תהא מרוכזת בכח אדיר יותר לשבר את יצרו.