אור ברסלב
אור לנתיבתי הנתיב החמישה עשר - נתיב התורה › ט. על פי הנ''ל ביאור הגמ' ''עשיר עני ויפה באים לדין'' וכו'

אור לנתיבתי

הנתיב החמישה עשר - נתיב התורה · ט. על פי הנ''ל ביאור הגמ' ''עשיר עני ויפה באים לדין'' וכו'

ח. אף הצדיק הגדול כתנא ואמורא - כל כוחו בכבישת היצר רק מכח עסק התורה

ועל פי זה יובן מ''ש בגמרא (יומא ל''ה ע''ב) דעשיר ועני ויפה באים לדין, ואומרים להם: למה לא למדתם תורה? היפה אומר: טרוד ביצרי הייתי, אומרים לו: כלום יפה היית יותר מיוסף הצדיק, וכן לעני משיבים לו מהלל, ולעשיר משיבים לו מרבי אלעזר ברבי חרסום.

והוא תמוה, דהלא יענו: המה גיבורים היו לשלוט ביצרם, וכי כוחי כיוסף הצדיק או כהלל וכרבי אלעזר ברבי חרסום.

אולם כוונת תשובת בית דין של מעלה ''כלום יפה היית יותר מיוסף הצדיק'', אין הכוונה לומר להם היה לכם להיות גיבורים הנאבקים עם יצרכם כיוסף וכהלל וכר''א בן חרסום, אלא כוונת התשובה להשיב להם היא: וכי חושב אתה שיוסף הצדיק ניצח יצרו בכח גבורתו? וכן הלל וראב''ח, הלא גם המה נצחוהו בכח התורה, כי מבלי תורה אין אדם בעולם שיכול לו. כלומר גם אצלם הנצחון לא התחיל מכך שהיו גיבורים ולכך למדו תורה, אלא כפו יצרם ללמוד תורה, ומתוך כך נהיו גיבורים, כי אי אפשר להיות גיבור הכובש את יצרו מבלי תורה, ואם כן כשם שהם היו כ''כ טרודים ביצרם, והיו טרודים ביצרם לא פחות מכל אדם אלא יותר כי כל הגדול מחבירו וכו', ועם כל זה עסקו בתורה, והנה על אף נסיונותיהם הקשים היה כח בתורה להצילם, כמו כן היה לך לעסוק בתורה ובמילא היית מנצחו בודאי, אחר שנסיונם לא היה קל משלך, וגבורתם לא היתה מצד עצמם אלא מכח התורה שלמדו.

לחוטא נדמה שאין הוא יכול לנצח יצרו ורק הצדיק יכול לנצח מכח צדקותו לכוף את יצרו ולהאבק עמו, ולכן בא בטענה: מה כוחי ומה עוצמתי, אולם טענינן ליה דאדרבא ''כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו'', כך שגם הצדיק נשתמש בנשק ואין זה מצד מאבקו, דיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלי הקב''ה עוזרו אינו יכול לו, וכשמשתמש הוא בנשק התורה הקב''ה עוזרו, ובזה גם אתה יכולת. ולכך טענינן ליה דיוסף והלל וראב''ח יצרם היה קשה עליהם לא פחות משלך, ורק בכח התורה נצחוהו.

י. וויתר הקב''ה על עוון ג''ע ע''ז ש''ד ולא וויתר על עוון ביטול תורה, כי אלמלי היו עוסקים בתורה בהכרח לא היו מגיעים לעוונות הנזכרים

ובזה נבוא לתרץ מה שהקשינו בתחילת המאמר: ''וויתר הקב''ה על עוון ע''ז ג''ע ש''ד ולא וויתר על עוון ביטול תורה'' וכי מה שייך וויתור? ומעתה התשובה היא, דכוונת חז''ל בזה דמאחר ואי אפשר לכבוש היצר בדרך האבקות אלא רק בדרך יריה בנשק התורה, בא בזה הקב''ה לומר: אם כל המבוקש ממכם היה להתגבר על היצר בדרך האבקות, אכן מוותר אני לכם על כשלונכם גם על העוונות החמורים ביותר כע''ז ג''ע ש''ד, אולם אין אני דורש מכם להאבק עם יצרכם בדרך האבקות, כי גלוי וידוע לפני שלא תוכלו לו, אלא בדרך עסק התורה שהיא בכחה להתיש את היצר ולבטלו, ולכך על כך איני מוותר, על עוון ביטול תורה על ההתרשלות מליטול הנשק נגד היצר ולחסלו ע''י התורה, על זה אין אני מקבל שום טענה והצטדקות, כי כתר תורה מונח בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ומאחר וגלוי לפני שאלמלי הייתם עוסקים בתורה לא הייתם נופלים לעוונות, ולכך איני מוותר לכם על שלא לקחתם תרופת התורה, וממילא איני מוותר גם על יתר העבירות שבאו לכם בעקבות ביטול תורה.

תוכן העניינים

אור לנתיבתי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה