אור ברסלב
אור חדש פרק ח › פסוק טו

אור חדש· רבי יהודה ליווא [המהר"ל]

פרק ח · פסוק טו

פסוק יד

"ומרדכי יצא וגו'" (פסוק טו). הכתוב מספר חמשה בגדים בלבוש מלכות; "תכלת" אחד, "וחור" שנים, "עטרת זהב" שלשה, "ותכריך בוץ" ארבעה, "וארגמן" חמשה. שראוי אל מלבוש כבוד חמשה, כי המלבוש הוא כסוי לכל ארבע צדדין של אדם, ועטרה על ראשו. לכן היו חמשה מיני בגדים, וכל צד הוא מיוחד שאין זה כמו זה, ולכך יש כאן חמשה בגדים מחולקים, שאין זה כזה. ומפני שהשכינה חופף על בנימין, וכדכתיב (דברים לג, יב) "חופף עליו כל היום", והשכינה הוא לבוש כבוד אליו, וכדכתיב (דהי"א יב, יח) "ורוח לבשה את עמשי", (אסתר ה, א) "ותלבש אסתר מלכות", וזהו לבשה רוח הקודש. ואין כבוד יותר מזה, ולכך נתן לבנימין "חמש חליפות שמלות" (בראשית מה, כב), כמו שעתיד מרדכי לצאת בחמשה מלבושי כבוד.

ובגמרא (מגילה טז:), "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", אמר רבי אליעזר אמר רבי יהודא, "אורה" זו תורה, וכן הוא אומר (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור". "שמחה" זו יום טוב, וכן הוא אומר (דברים טז, יד) "ושמחת בחגיך". "וששון", אמר רבי אלעזר זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט, קסב) "שש אנכי על אמרתיך". "ויקר" אלו תפילין, וכן הוא אומר (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ותניא רבי אליעזר אומר, אלו תפילין שבראש.

ופירוש דבר זה, כאשר היו גוברים על המן, זכו ישראל למדריגה עליונה מאוד, וזכו לתורה. אף כי כבר היה להם התורה, זכו להיות דביקים במעלות התורה השכלית. וקודם זה, אף שהיה התורה להם, היה להם מונע, הוא עמלק, המבטל את דביקות ישראל בתורה. ולכך זכו ישראל באותו זמן אל הדביקות במעלת התורה לגמרי.

וכן כל אלו שנזכר[ו], כי כאשר גברו על כח* המן היה דביקים לגמרי במעלת יום טוב, ובמעלת המילה, ובמעלת התפילין. והתורה היא ראשונה להיות האדם דבק במעלה הזאת, ואף כי התורה מדריגתה ומעלה על כל, מכל מקום מפני שהיא שייך אל השכל, והשכל הוא עליון, לכך הוא קודם לקבל אותה מדריגה, שהיא התורה. ואחר כך מדריגת היום טוב, שהוא לנפש האדם, כי השמחה הוא לנפש, והוא מדריגה עוד יותר אשר זכו אליה, ויום טוב הוא יום קדוש. ואחר כך המילה, שהיא בגוף האדם, והיא מצוה* קדושה, שהרי כתיב (ירמיה יא, טו) "ובשר קודש יעברו מעליך", זהו המילה (מנחות נג:). וכך תקנו בברכה "וצאצאיו חתם באות ברית קודש". הרי אלו ג' מצות אשר זכו ישראל אליהם, כלם מדרגות קדושות, כל אחת ואחת מעלה יותר עליונה מן ראשונה; שזכו לתורה, שהתורה היא שכלי, ומקבל אותה השכל. ויום טוב הוא לנפש, כי השמחה של יום טוב הוא לנפש, והוא עוד יותר מעלה. והמילה היא לגוף, וכאשר יש קדושה לגוף, הוא עוד יותר מעלה.

והתפילין אשר זכו אליהם עוד יותר קדושה, כי בתפילין שם ה' לגמרי הוא על האדם, והם הפאר שהוא על הכל, ולפיכך התפילין הוא על הכל. ובכח התפילין הדביקות שישראל דביקים בו יתברך לגמרי, ובזה היו מנצחין את עמלק, כמו שהתבאר למעלה באריכות. כלל הדבר; בפסוק הזה נרמזו המעלות הקדושות שזכו ישראל כאשר היו מנצחין את המן, שהוא מזרע עמלק, עד המדריגה האחרונה, שהיה שם ה' נקרא עליהם. והבן הדברים האלו אשר נתבארו כאן, ולעיל בפתיחה גם כן נתבאר, עיין שם.

תוכן העניינים

אור חדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה