אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
רות · ב' י"ב
ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' וגו'. ע' במפרשים מש"כ על כפל הלשון, ועל תיבת שלמה, האם יעלה על הדעת שתהיה משכרת חסרה מהשי"ת, עד שחז"ל במדרש דרשו רמז לה שלמה יעמוד ממך, אולם בתרגום הלשון יגמול ה' ליך גמול טוב בעלמא הדין על עובדך טב ויהי אגרך שלימא לעלמא דאתי כו' ע"ש.
ולעד"נ עפ"מ דכמה תנאים החליטו בברייתא דיבמות מ"ח ע"ב דגרים בזה"ז מעונין ויסורין באין עליהן. וכל חד מהני תנאי יהיב טעמא אחרינא בזה ע ע"ש, ולפ"ז אינם זוכים הגרים רק לעוה"ב, להכי שפיר ברך אותה שתזכה לשתי שלחנות בזה ובבא כתרגומו, אמנם אחרי שתזכה לעוה"ב יותר משאר גרים, אפשר דבשביל זה תנוכה שכרה מעט מעלמא דאתי, לכן מסיק בזה ותהי משכורתך שלמה. שלא ינוכה ג"כ שכרה בבא, חליפי הטוב שתשיג בעוה"ז.
ועפ"ז צ"ל דר' אבהו ביבמות שם. קאי על כל התנאים בברייתא דהתם שהחליטו דגרים בזה"ז מעונין כו', הלא לכאורה מנא להו להחליט הכי על כל המקומות והדורות דהם בעוני ויסורים. והא דלא ראינו אותם בהצלחה לאו ראיה היא. ולהכי קאמר מאי קראה. והביא מהך דהכא, דלכאורה גם עצם הברכה היא למותר, דודאי ישלם השי"ת שכר הגרים. ולא עוד אלא שכפל הברכה והוסיף עוד משכורתך שלמה, ובע"כ שלא תהיה ככל הגרים בעוני ודוחק, ושלא יפחתו ג"כ משכרה בעוה"ב, בשביל הטוב בעוה"ז, הרי בהדיא מקרא, דסתם גרים הם מעונין כו'. כן היה נלע"ד לולא פירש"י שם.