אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
נחום
א' ג'
ה' ארך אפים וגדל כח ונקה לא ינקה ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו. הנה כל המפרשים נלאו לפרש האי סיפא דקרא, המשך התיבות דענן אבק רגליו, כן אבק רגליו של מי, ועל איזה ענן מורה הנביא.
ונלע"ד עפ"מ שדרשו בחולין צ"א ע"א עה"פ ויאבק איש עמו שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם וענן אבק רגליו, וגם שם בלתי מובן מה ענין אבק רגליו לכסא הכבוד, אולם בזוה"ק פ' וישלח בפסוק ויאבק איש עמו שם מבאר דרשה זו באריכות קצת, דההוא מלאך שרו של עשו היה ואיהו סמאל בגין כך דינו הוא שיעלה אבק דרגליו עד כסא הכבוד שהוא מקום המשפט, ומפרש שם עד עלות השחר בגין דגלותא השתא כליליא דמיא ושלטא ההוא אבק על ישראל, ומסיק דיסלק נהורא ויתנהר יממא וכדין ישלטון ישראל ולהון יתיהיב מלכותא כו', וכן מבואר נמי במד"ר ס"פ עקב דהאי קרא דענן אבק רגליו קאי על זמן הגאולה העתידה בב"א, ועפ"ז מובנת הגז"ש דויאבק איש עמו עם ענן אבק רגליו, דכל חשכת הגלות הארוך הוא מאבק שר של עשו שנגע בכף ירכו, הם תולדות יעקב אבינו בכל הדורות עד כסא הכבוד שיהיה השם שלם והכסא שלם, והאי ענן הוא כמבואר בדניאל ז' י"ג חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה ועד עתיק יומיא מטה ופירש"י הוא מלך המשיח שישב במשפט ודן את האומות ע"ש וע' עוד בביאור הרשב"א לאגדה דחולין בעין יעקב שם.
ומעתה מובן ג"כ חיבור הכתוב מראשיתו, ה' ארך אפים, היינו לרשעים ופירש"י בב"ק ד"נ ריש ע"ב מליפרע מהן לאלתר ע"ש. אבל אחרי אריכת הגלות יביא עליהם פורעניות על שמכבידים בכל הזמן הארוך את הגלות על בניו. ועם גודל כחו וגבורתו נקה לא ינקה אותם ודרכו תהיה בסופה ובסערה. ואבק רגליו דשר של עשו הנמשך עדנין ופלג עדנין בכל משך הזמן מההתאבקות עם אבינו יעקב, ישפוט הענן המוכן לכך הוא מלך המשיח שיבא כבר אנש עם ענני שמיא, תן לחכם ויחכם עוד