אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
מלכים ב' · ד' ט'
הנה נא ידעתי כי איש קדוש הוא וגו'. בברכות דף יוד ע"ב גרסינן קדוש הוא א"ר יוסי ב"ר חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש שנאמר ויגש גחזי להדפה א"ר יוסי ב"ר חנינא שאחזה בהוד יפיה, והנה תיבת שנאמר מוקפת, ולכאורה הלא זו היא הראיה מקרא דמשרתו אינו קדוש ומדוע מוקפת, ונראה דבע"כ קרא דויגש גחזי להדפה לאו ראיה היא על תיבת קדוש הוא, למידק דמשרתו אינו קדוש, דהא גחזי הדפה כשבאת לבקש רחמים על בנה המת, והיא אמרה קדוש הוא זמן רב קודם, והוא בראשית בא אלישע להתארח בביתה, ובתוך הזמן ברך אותה לזכות לבן ויגדל הילד וגו' עד שמת, ואיך נימא דמשום שגחזי נהג עמה בפריצות אחרי מות הילד, לכן ידעה לאמר כאשר אלישע בא לביתה דמשרתו אינו קדוש, ואף אם נימא דלא היא אמרה הכי אלא הכתוב, כשכלל את כל ספור מהמעשה רמז בתיבת קדוש הוא דמשרתו אינו קדוש, ומביא ראיה לדבריו מקרא דויגש גחזי להדפה, א"כ קשה נמי מדוע הזכיר הש"ס שני פעמים ר' יוסי ב"ר חנינא, רק היל"ל הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש שנאמר ויגש גחזי כו' ואמר ריב"ח, ובע"כ דשתי דרשות נפרדות נינהו ודרשה ראשונה דייק ר' יוסי ב"ח מתיבת הוא, ודרשה שניה דייק איהו גופיה מתיבת להדפה, ובודאי דצריך למחוק תיבת שנאמר, וכן משמע בירושלמי יבמות פ"ב ה"ד ובסנהדרין פ"י ה"ב, דדרשת דלהדפה הביאו משום ר' יוסי ב"ח ודרשת דקדוש הוא משום ר' יונה.