אור הישר (תנך)· הרב שמואל יצחק הילמן
אסתר · א' י"ב
ותמאן המלכה ושתי לבא בדבר המלך במגילה י"ב ע"ב פריך הש"ס מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ"ט לא אתאי א"ד יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא כו', וקשה דבמדרש ובפרקי דר"א פרק מ"ט תניא מה שהיא בעצמה השיבה לו ע"י השליח אם אבוא ויראו אותי שאני כעורה יבוזו לך בשולחנך ואם יראו אותי שאני יפת תאר יחמוד אותי אחר מן הקרואים שלך ע"ש. ולפ"ז מה מקום לחכמי הש"ס לחפש טעמים ולאמר מצד הסברא מדוע לא באה, הלא עצם סברתה בטעמא הוא, ואם היתה קבלה כזאת לחכמי הש"ס שפרחה בה צרעת וכדומה, א"כ מה מקום להברייתא בפדר"א לאמר שהשיבה אם אני יפת תואר כו' הלא אם פרחה בה צרעת בטל יפיה וצ"ע.
סוף הספר