אור הישר על שבועות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מו:
ולא אמרן אלא בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו. כו' ומה"ט בלוקח מבעה"ב אין לו עליו אונאה כדאמרינן בב"מ נ"א ע"א כדכ' במהרי"ל דיסקין ז"ל. בחלק הפסקים סי' מ"ב בהגה"ה.
שם מאי אפילו שבועות שוא לא מיבעיא קאמר למב"ע הנך דאית בהו כפירת ממון אלא אפילו הא נמי דכפירת דברים בעלמא הוא לא מהימן, ע בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ט.
שם אבל שבועות ביטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע לא קתני, פי' לא קתני, במתניתין בהדי אינך אבל פסול מיהא הוי כדביאר בת' הריב"ש סי' רמ"ו וע' בת' מהר"ם לובלין סי' נ"ח וע"ע בת' הרשב"א סי' תר"ע ושם ח"ד סי' קס"ו.
רש"י ד"ה שבועות ביטוי. איכא למומר בקושטא אישתבע שבדעתו לקיימה כו', ע' בת' הריב"ש סי' שי"א.
תוד"ה וספרא. דהתם ל"ק שהוא גנבו אלא אומר שהגנבים גנבום וכמה גנבים איכא בעלמא, וכ"כ התוס' בב"ב נ"ב ע"ב ד"ה דברים וע' בת' באר יצחק ס"ס ב'.
תוד"ה אבל. ובה"ג גריס ידענא בה בההיא איתתא דמפקא שם שמים לבטלה ופירושו שנשבעת ואינה מקיימת כגון שלא תאכל ואוכלת כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ו ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וישב סי' כ"ז אות ח'.