אור ברסלב

אור הישר על שבועות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף מג.

דף מב:

מכלל דר"מ סבר כל המחובר לקרקע אינו כקרקע כו' הכא בענבים עומדות ליבצר קמיפלגי דר"מ סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לאו כבצורות דמיין, והנה לטעמייהו אזלי במס' מקואות פ"י מ"ה גבי כל ידות הכלים שהם ארוכין ועתיד לקצוץ מטבילם עד מקום המדה ור' יהודא אומר עד שיטביל את כולו, ומפרשינן בחולין ע"ג דר"מ סבר כל העומד לחתוך כחתוך דמי וחכמים סברי דלאו כחתוך דמי ע"ש. וה"נ ר"מ לטעמיה דהן כבצורות משום דעומדות ליבצר ורבנן לטעמייהו דעמידתן להבצר אינו עושה אותן כבצורות, וע' סוטה כ"ה תוד"ה לאו כגבוי ובת' מקום שמואל סי' ג' ופי' מ"ח ובמש"כ בחידושי לחולין שם וע"ע נובי"ת חח"מ סי' כ"ח.

במשנה סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני ושלשה דינרים חיה שוה חייב. ע' ח' הר"ן סי' כ',

שם סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה כו' ע' בת' הריב"ש סי' שפ"א.

תוד"ה וכל בהמה. אע"ג דבריש ת"כ קאמר מפרט וכלל כיצד ומייתי האי קרא לסימנא בעלמא הוא דנקטיה כו', ע' דורש לציון דרוש יוד.

תוד"ה כבצורות דמיין. נראה דלענין שבת לכו"ע לאו כבצורות דמיין וכמחוברות דמו כו' ולענין בע"ח כיון דלא צריכי לארעא לכו"ע כבצורות דמיין כו', ע' ש"ך חו"מ סי' צ"ה סק"ט וע"ע בירושלמי פאה פ"ב ה"ה ובפנים מאירות לירושלמי שם ובת' מתת ידו סי' ג' ובת' דבר אברהם סי' כ"ד כ"ה.

תוד"ה זה אומר. למ"ד הילך פטור צריך להעמיד כגון שזה עצמו שמודה אינה בעין, ע' אור זרוע לב"מ סי' ז'.

תוד"ה אלא אמר. א"נ בעינן שיזכיר מדה בהודאתו, בתומים סי' פ"ח ס"ק ס"ו כתב דאין פירושו בר"ת אי נמי רק אף נמי דתרתי בעינן כו' ע"ש.

תוכן העניינים

אור הישר על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה