אור הישר על שבועות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לו.
א"ר אבהו מניין לאלה שהיא שבועה שנאמר ויבא אתו באלה וגו' וכתיב וגם במלך נבוכדנצר כו', ע' ברא"ש ובת' אבקת רוכל סי' קע"ט דף קנ"ד
שם תנא ארור בו נידוי בו קללה בו שבועה כו', ע' ת' הרשב"א סי' תקצ"א וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קי"א ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' ט"ו.
שם אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים, ע' בת' ברכת חיים סי' ע"ו.
שם א"ל כנה תרתי ל"ל מהו דתימא ה"מ מתניתין אבל בקראי אימא לא מכנינן קט"ל, ע' משך חכמה לפ' שפטים בד"ה או י"ל ע"פ וע"ע באוצר הגאונים חלק התשובות למגילה ובת' שאילת דוד קונטרס החידושים.
שם אל יכך ויברכך וייטב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן כו'. ע' בהקדמת עונג יו"ט.
רש"י ד"ה ארור בו נידוי בו שבועה בו קללה כל לשונות הללו הוא משמש וצריך לפרוש ממנו כו'. ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' ה'
רש"י ד"ה בו קבלת דברים. וחייב לקיים תנאו. ע' משה"ק בגליון הש"ס ומה שתירץ בס' לפלגות ראובן ח"ו דף ס"ה ע"א.
תוד"ה ועל הכנויין. והא דאמרינן על הכנויין באזהרה למעוטי מיתה אתא ולא למעוטי כרת. ע' אור שמח פ"ב ה"ז מה' עכו"ם ד"ה אבל למבין עמוק.