אור הישר על שבועות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יח:
אלא אזהרה למשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי דלא ניפריש מיד מנלן אמר חזקיה א"ק ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא עליו. והנה בקדושין ס"ה ע"א דריש חזקיה גופיה מהאי קרא לתפיסת קידושין בנדה, וקשה איך משמע ליה תרווייהו מהאי קרא הלא בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת נקטינן דבר הלמד מענינו ומקרא זה מרישא לסיפא וכן כל הפרשה שם בטומאה איירי ואיך דריש ליה לתפיסת הווייה דקידושין ועמש"כ בחידושי שם וצע"ק.
שם ת"ר והזרתם את בנ"י מטומאתם א"ר יאשיה מכאן אזהרה לבנ"י שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן כו', והנה דעת התוס' ביבמות ס"ב ע"ב ד"ה חייב דסמוך לווסתה דאורייתא וכ"ה בס' התרומה אבל הב"י בסי' קפ"ד הביא בשם הרשב"א הרא"ש והר"ן דהוא דרבנן והאי קרא הוא רק אסמכתא, ומה שיל"ד בזה טובא להנך דסברי ווסתות דרבנן מה מקום לאזהרה זו מן התורה ע' בנוב"י קמא חי"ד סי' נ"ה ובס' באר מרדכי ה' נדה סי' קנ"ד ובס' חזקה רבה חי"ד סי' מ"ם.
שם כל שאינו פורש מאשתו סמוך לווסתה אפילו הויין לו בנים כבני אהרן מתים כו', הנה הא דתלי בבני אהרן מפרש בשאילתות פ' מצורע ריש סי' פ"ט משום דנפישא זכותייהו וע"ש במפרשים, ולולא דבריהם ז"ל אמינא משום דבגמרא ילפינהו מסמיכות הפרשיות כדאמרינן הכא.
שם אר"ח בר אבא אר"י כל הפורש מאשתו סמוך לווסתה הויין לו בנים זכרים כו', ע' ב"ב ד"י ע"ב.