אור ברסלב

אור הישר על שבועות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יג.

דף יב:

בעומד במרדו ורבי היא דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה כו', ע' כ"מ ולח"מ פ"א ה"ב מה' תשובה ובס' נתיב מאיר שם ובבאר שבע לכריתות כ"ו ובת' מקום שמואל סי' ס"ה ובמעין החכמה דף מ"ח ובפתח השער לס' נחל יצחק.

שם מ"ט דרבי דתניא כו' הכרת תכרת הכרת לפני יוה"כ תכרת לאחר יוה"כ כו', מזה מוכח דרבי סבר דלא אמרינן ד"ת כלשון ב"א, וע' מה שהאריכו בתוס' מנחות י"ז ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה' דעות.

רש"י ד"ה לא קראו מקרא קדש לא קיבלו בברכותיו לאמר מקדש ישראל ויוה"כ ע"כ, בת' משיב דבר ח"א סי' ט"ז מסופק בכוונת רש"י ז"ל אי ס"ל דתפילת יו"ט דכתיב מקרא קדש היא מן התורה או לא הוי מ"ע מן התורה רק אי מתפלל ומברך מצוה להזכיר קדושת יו"ט ע"ש, וע"ע בס' חזקה רבה רבה חא"ח סי' ל"ו.

רש"י ד"ה והא משכחת. שאין מכפר אלא יום כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם, ע' גבורת ארי ליומא פ"א ע"א במלואים וע"ע ברש"י כריתות ד"ז ע"א ד"ה יוה"כ אינו, ובמש"כ בחידושי שם לדף י"ח ע"ב.

תוד"ה בעומד במרדו. הקשה הר"ר שלמה מדריו"ש דבפ' בתרא דיומא אמרינן מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה כו'. ע' מה שתירץ בזה במשך חכמה לפ' שלח בפסוק הכרת כו' עונה בה.

תוד"ה דעבד, שאני שעיר המשתלח דכתיב ביה כי ביום הזה יכפר עליכם כו' משמע דכל היום יכפר, ע' גבורת ארי ליומא פ"ה ע"ב.

בא"ד א"נ היום עצמו בלא שעיר המשתלח מכפר קצת ואין כאן כרת גמור כו', ע' ריטב"א ובס' בית זבול סי' כ'.

תוכן העניינים

אור הישר על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה