אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עח:
והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו מכהן אין מישראל לא כו', ע' משך חכמה להפטרת פ' אמור ובח"ס אה"ע ח"א סי' צ"ג.
שם בא לימלך מורים לו כראב"י נשא אין מוציאים אותה ממנו כר' יוסי, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ג ובת' אבקת רוכל סי' נ"ד ובנובי"ק חאה"ע סי' ו' ובנועם ירושלמי בכורים פ"א.
במשנה האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהם מודים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינם נאמנים ר' יהודא אומר נאמנים, ע' בת' הגרע"א סי' ק"י ובח"ס אה"ע קמא סי' י"ג וסי' ע"ו.
שם יכיר יכירנו לאחרים מכאן אר"י נאמן אדם לומר זה בני בכור כו', ע' בס' חזקה רבה חא"ח סי' ח'.
שם לרבנן יכיר ל"ל כשצריך היכירא כו' ל"ל קרא מיגו דאי בעי מיתבא ליה במתנה מי לא יהבי ליה כו'. ע' שעה"מ פ"ג מה' מכירה ובמש"כ בחידושי לב"ב קכ"ז ע"ב וע"ע במעין החכמה דף קכ"ב ע"ב ובקצוה"ח סי' ר"ג סק"ח.
שם ולר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל יכיר ל"ל כו' ע' תומים סי' סמ"ך ס"ק י"א ובת' הגרע"א ס"ס קל"ב ובת' ראשי בשמים חח"מ סי' פ"ב ובעמק יהושע סי' ז',
רש"י ד"ה ממזר הוא שנולד לו מחייבי כריתות כו' ממזר הוא שאינו מן הבעל אלא מאיש אחר כו'. ע' בת' שיבת ציון סי' ס"ז ובת' חו"י סי' צ"ג.
רש"י ד"ה ר' יהודא אומר נאמנים. ארישא נמי פליג כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ח.
תוד"ה ל"צ. הא אי ידעינן בודאי שעדין הוא גוסס נותנו בחזקת שהוא קיים והוי גט כו', ע' בת' ריקאנטי סי' רמ"ה ובמעשה בצלאל שם ובס' נר אהרן סי' ד',
בא"ד ומ"מ קשה דאמרינן בפ' מי שאחזו שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי יכתבו ויתנו ואין לך גוסס גדול מזה ש שבודאי ימות ע"כ, ולולא דברי התוס' היה מקום לחלק ולאמר דאין זה ענין כלל להא דבודאי ימות, רק דבנשחט שהיה עד עתה בריא ושלם ואף ש בשחיטתו ניתק פתיל החיות אכן כל עוד שדופק בקרבו מעט חיות אותו המעט הוא ברגש של חיים והבנה ברורה, משא"כ גוסס מחמת חולי שכבר אפסו כחותיו לאט לאט לכן גם הרגשות שבו ג"כ כבר נחלשו עד שאין לבנות על הבנתו וע' בח"מ ובב"ש סי' קכ"א סק"י ובשטמ"ק לערכין ד"ד ע"א מש"כ ע"ד התוס' שם בד"ה ולא אוציא ובמש"כ בחידושי שם, ובלא"ה אפילו בסתם גוסס מחמת חולי בלתי מובן לע"ד איך נוכל לכלול כל מיני גוססין החת סוג אחד הלא הנסיון יעיד דאין לכוללם בחדא מחתא, וגם במה ששנינו הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו גדרו נדר והקדשו הקדש אמרו כן ע"פ רוב גוססין המדברים ולעיני הרואים הוא בשכל בריא. אבל ודאי ישנם ששכלם מטושטש ומפני חשש זה של המיעוט הוא כותב בצוואתו שנמצא אז בד בדעה צלולה ועדיין צ"ע.