אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נז:
אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה מחוץ לחומה, ע' משך חכמה לפ' מצורע בפסוק והשליכו אתהן.
שם רבא אמר לא אמרה תורה שלח לתקלה, וכמ"כ אמרינן בחולין קט"ו ע"א גבי שילוח הקן ושם ק"מ ע"א גבי צפורי עיר הנדחת, וכל הני דמיין להא דאמר רבא גופיה ביומא ס"ז ע"ב באברי שעיר המשתלח ע"ש וי"ד למקדיש תרנגולתו לבדק הבית דאליבא דרב ורשב"ל כיון שפרחה פקעה קדושתה מינה וחייבת בשילוח, דפלוגתא דהתם היא אי פטרינן לה משילוח משום תפיסת קדושת ההקדש מטעם כל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולא מהני יאוש הגזבר וע"ש בתוס' ורשב"א, משא"כ בכל הנ"ל דאין יד הקדש בזה רק חיובא רמי אקרקפתא דגברא לקיים בגוף הצפרים והאברים דין שילוח, וכל כמה שלא נשתלחו ג"כ ליכא עלייהו שום איסור אלא דקיימן לקיום מצותן ומכיון דאיתעביד עביד מצותן הן מותרין למוצאיהן. וע"ע בת' מקום שמואל ס"ס פ"ו ובמש"כ בחידושי לחולין קט"ו ע"א
שם בפטר חמור נימא מתניתין דלא כר"ש דתניא פט"ח אסור בהנאה דר"י ור"ש מתיר אר"נ אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל, ע' נובי"ק חי"ד סי' פ"ד ובת' הגרע"א סי' ק"ס ובעונג יו"ט סי' ק"ו.
שם וחולין שנשחטו בעזרה מה"מ א"ר יוחנן משום ר"מ אמרה תורה כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח
שם לפי שנאמר כי ירחק ממך המקום וזבחת ברחוק מקום אתה זובח כו', ע' רש"י חולין י"ז ע"א ד"ה בשר נחירה ובת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ז.
שם יכול לא ישחוט ואם שחט יהא מותר ת"ל כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת כו', ע'. נובי"ת חי"ד סי' ט'
תוד"ה מה שלי. לפיכך פי' הר"ם מה שלי בשלך אסור ואין להם תורת קדשים כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ה.