אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מו.
איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ט אות ה'.
שם אמר ר"ג בר יצחק לומר שמשלם קנס כמפותה כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ט.
שם ואם פיתה לשום אישות קידושין ל"ל א"ל אביי צריכה קידושין לדעת אביה, ע' בת הריב"ש סי' י"ד וסי' קצ"ג.
שם וש"מ המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ע' בת' הריב"ש סי' קס"ב ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ז.
רש"י ד"ה אי הכי סייעתא היא. ע' בתוד"ה אמר ובס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ה'.
תוד"ה נראין. ונראה דתרי רב ירמיה הוו ע"כ, אמנם בפסחים ק"ו ע"ב מחלקו התוס' דחד היה רבי ירמיה וחד רב ירמיה, וקצת משמע כחילוקא דחתם, דבמנחות ל"ב ע"ב הביא הא דרבי ירמיה בלשון ברייתא דתניא רבי ירמיה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב, ובאותו לשון מובא נמי במגילה י"ח סוף ע"ב, ושם באותו עמוד הוזכר כמימרא דאמוראים דברי רב ירמיה בר אבא אמר רב, וע' חולין י"ג ע"א
תוד"ה בעא ובגיטין י"א ע"ב תוד"ה יתיב. תוד"ה בין היא וא"ת מה יועיל שתעכב אחרי שיתרצה האב הא בידו לקדשה בעל כרחה כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ז ס"ק י"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' א'.
תוד"ה ואפילו בקמייתא. וי"ל דיש לחלק דהתם הרי הדבור נגמר קודם שנתאכלו אבל הכא דלא נגמרו הקידושין עד אחר מסירה אחרונה כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ר"כ.