אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מב:
לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' צ"ה ענף כ"ג,
שם כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר. ע' בת' הריב"ש סי' רי"ד וע"ע תוס' ב"מ נ"ו ע"ב ד"ה כל דבר ובמש"כ בחידושי שם.
שם שילח ביד פיקח פיקח חייב ואמאי נימא שלוחו ש"א כמותו שאני התם דאשלד"ע דאמרינן דברי הרב ודה"ת ד"מ שומעין והנה לפמש"כ הרמ"א בחו"מ סי' שפ"ח סט"ו במי ששלח שליח למסור אם השליח הוחזק לעשות חייב המשלחו ואין לאמר אשלד"ע הואיל והוחזק בכך ע"ש, לפ"ז צ"ל דהגמרא הכא איירי בסתם ישראלים המוחזקים בכשרות, אבל אה"נ אי הוה השליח מומר או מוחזק להבעיר, דלא שייך גביה לאמר דברי הרב ודה"ת דמ"ש, אז בודאי חייב המשלח דבדידיה לא אמרינן אשלד"ע וא"כ בב"ק נ"א ע"א דפריך אמתניתין דבור של שני שותפין היכי משכחת לה אי דשוו שליח תרוויהו ואמרי ליה זיל כרי לן ואזיל כרה להו אשלד"ע, והקשה שם הרשב"א בחידושיו לוקמי בשליח עכו"ם ותירץ דאין שליחות לעכו"ם ע"ש, ולפ"ד הרמ"א תקשי לוקמי בשליח מומר או מוחזק לכך, ומזה תהיה ראיה לדעת הש"ך שם דחולק על הרמ"א וע' בשעה"מ פ"ה הי"ד מה' מלוה ושם פ"א הי"ד מה' תרומות ובס' שושנת העמקים להפמ"ג כלל יוד ובשער המשפט סי' קפ"ב ובחידושי הגרע"א לב"מ ד"י ע"ב ובטו"א לחגיגה ד"י ע"ב וע"ע באור שמח פ"ג הי"ז מה' אישות ובת' שיבת ציון סי' נ"ג.
שם כי עשה שליחותיה דבעה"ב בעה"ב מיהא מעל אמאי נימא אשלד"ע שאני מעילה דילפה חטא חטא מתרומה מה תרומה משוי שליח אף מעילה משוי שליח כו', ע' רמב"ם פ"ז ה"ב מה' מעילה ובנובי"ק חאה"ע סי' ע"ה.
שם משום דהוי מעילה ושליחות יד שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הב"כ אין מלמדין, ע' ים התלמוד לב"ק דף ע"ה.
רש"י ד"ה חטא חטא מתרומה. וכתיב בתרומה באכלה בשוגג ולא ישאו עליו חטא. ע' טו"א לחגיגה ד"י ע"ב,
תוד"ה אמאי מעל נימא אשלד"ע תימא הא ע"ב מיירי בשוגג כו' א"כ יש שליחל דבר עבירה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ט פ' פ"א פ"ב ובטורי אבן לחגיגה ד"י ע"ב ובמש"כ בחידושי לב"ק נ"א ע"א וע"ע במחנה אפרים ה' נזקי ממון סי' ז'.