אור ברסלב

אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כט.

דף כח:

במשנה וכל מל"ת בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד האנשים ואחד הנשים חייבין חוץ מבל תקיף כו', ע' טו"א לר"ה ד"ד ע"א ובשאג"א סי' ס"ו וסי' פ"ב.

שם והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה כו'. ע' בת' הגרע"א סי' מ"ב.

שם איהי מנלן דלא מיחייבא דכתיב כאשר צוה אותו אלקים אותו ולא אותה אשכחן מיד לדורות מנלן תנא דבר"י כ"מ שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות כו', ולכאורה איכא למידק עפ"מ שהעיר בת' מהר"ח או"ז סי' י"א איך מצינו לפוטרה ממצוה מדכתיב אותו הלא כל התורה בלשון זכר נאמרה ובכ"ז השוה הכתוב אשה לאיש ע"ש, ולע"ד כוונת הש"ס הכא היא דכל הכתוב כאשר צוה אותו מיותר. דהא כבר ידעינן מפרשה הקודמת שאברהם אבינו נצטווה מצוה זו מהשי"ת ולא איהו בדה מלבו, ובע"כ דהאי קרא אתא לדרשה זו דאותו ולא אותה ולהורות דאשה פטורה למול את בנה, ואין לאמר דקרא אינו מיותר דהא תיכף בתר הכי קאמר אשכחן מיד לדורות מנלן ומשני משום דצו אינו אלא זירוז מיד ולדורות. א"כ תיבות כאשר צוה צריך לכתוב מפני הציווי לדורות. די"ל דהוה מצי למכתב כאשר צוה אלקים. ובע"כ דהאי אותו מיותר לדרשה זו דאותו ולא אותה, וע"ע בשעה"מ פ"א מה' מילה ובמש"כ בחידושי לפ' וירא.

שם כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות, ע' תבואת שור בקונטרס בכור שור.

תוד"ה משכו במאתים. י"ל דהתם כששם אותה בפחות משווייה מתכוון לוותר להקדש א"כ שייך לאמר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט כו' ע' קצוה"ח סי' שנ"ג סק"א.

תוד"ה אטו הדיוט. וקשה דאמר בפ' הנזקין דיתמי הרי הן כהקדש כו', ע' מש"כ הרשב"א בחידושיו ובתשובותיו סי' אלף צ"ה ובראב"ן סי' ק"ז.

תוד"ה אותו ולא אותה. וא"ת למ"ל קרא תיפ"ל דמ"ע שהז"ג הוא שנימול בשמיני ללידתו כו' ע' ווי העמודים לס' יראים ר"ס י"ט ובשאג"א סי' נ"ג ובשעה"מ פי"ב ה"ג מה' עכו"ם ובעונג יו"ט ס' א' ובמנחת חינוך מצוה ב' וע"ע בטו"א לחגיגה ט"ז ע"ב.

תוכן העניינים

אור הישר על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה