אור ברסלב

אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כב.

דף כא:

אמר רבא בתחילת פרוטה אחרונה, ע' בספר עמק יהושע סי' וי"ו,

שם ת"ר לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך. והנה רפ"ק דיומא דתנן ר' יהודא אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו הקשה שם בגבורת ארי הלא מסוגיין דקידושין נראה דגם בנים הויין בכלל ביתו וא"כ כהן גדול ביוה"כ ליבעי נמי שיהיו לו בנים ואמאי לא קפיד ר' יהודא אלא אאשה בלבד ובשום דוכתא לא מצינו שכה"ג ביוה"כ צריך להיות לו בנים ושמא י"ל דהתם מואת יתירה קא דריש ליה דהוה מצי למכתב כי אהבך וביתך את ביתך ל"ל לרבות בנים אבל בכלל בית אינו אלא אשתו ותדע דהכי הוא דהא גבי יבום כתיב אשר לא יבנה את בית אחיו וע"כ אאשה לחוד קאי דבמקום בנים יבום ליכא כו' עכ"ל, ולעד"נ דמשם גופה ראיה להיפוך דבית בלא בנים לא נקרא בנין בשלימות, וזו היא מאי דקפיד רחמנא שאחיו יגמור את בנין אחיו המת בבנים ע"י ביתו שהניח בלתי נגמר, וכדחזינן הכא בקרא דואהבך ואת ביתך דבכלל בית הם גם הבנים נוסף על האשה.

אלא דלענ"ד עצם קושיתו אפשר ליישב באופנים שונים, דלכאורה מנא ליה לר' יהודא לדרוש מהאי קרא דמתקינין לו אשה אחרת דילמא כוונת התורה דוכפר בעדו ובעד ביתו אם יש לו אשה אז תתכפר גם היא בכפרתו ואם אין לו אשה יתכפרו בניו עמו דעכ"פ גם הם נקראים בכלל ביתו כדמוכח מקרא דואהבך ואת ביתך דבנים בכלל בית, ובע"כ דדעת ר' יהודא היא דרק אשתו נקראת ביתו בלשון הכתוב, והיינו דמסיק בדבריו ביתו זו אשתו ולפ"ד ר"י הקפידה תורה דבית זו צריכה להיות בכפרתו ולהכי מתקינין לו אשה אחרת שמא תמות זו, ולפ"ז צ"ל באחת משתי אלה או דפליג על ברייתא דקידושין ואיהו ס"ל דרק אשתו נקראת בית אבל בניו לא נקראו בלשון הכתוב בכלל ביתו וממילא אין מקום לקושית הגאון בעל גבורת ארי או דס"ל כברייתא דקידושין דגם בניו הם בכלל ביתו אלא דגבי יוה"כ קפיד רחמנא רק על חלק ביתו במה שאפשר לתקן והיא אשתו וזהו מש"א אף אשה אחרת מתקינין לו, אבל אם יש לו בן אחד עם אשתו ושמא ימות בנו זה הלא אי אפשר בתקנה בודאי לחלק זה של ביתו לא היתה בכוונת התורה לצרף אל כפרתו בדוקא, רק אם יש לו בנים עם אשתו נתכפרו גם הם, ואם אין לו בנים נתקיים קרא כדכתיב ובעד ביתו בזה שאשתו מתכפרת עמו, משא"כ גבי עבד נרצע דכתיב ואהבך ואת ביתך התם מקרא מלא דיבר הכתוב שהוא אוהב את כל הבית וממילא גם הבנים בכלל.

עוי"ל דהא בקרא דוכפר בעדו ובעד ביתו בע"כ דאף לר' יהודא מתכפרים בניו בכפרתו כמו אשתו. הרי דלכו"ע בניו הם בכלל ביתו אלא דעל בניו לא הקפידה תורה כל כך רק על אשתו שהיא עקרת הבית אכן גבי עבד נרצע לא יתכן לאמר בכוונת הכתוב ואהבך ואת ביתך, שהעבד טוען שהוא אוהב את אדונו ואת אשתו של אדונו דא"כ יהיה נראה שהרציעה היא בשביל אהבתו לאשת אדונו ובאמת הרציעה היא מפני שהשי"ת אמר כי לי ב"י עבדים ולא עבדים ל לעבדים והוא הלך וקנה אדון לעצמו להכי ירצע, ומשום שאי אפשר דהאי ביתך יהיה מוסב על אשת אדוניו, להכי הסיבו לתיבת ביתך על האהבה לבני אדוניו, שבע"כ גם הם נכללים בתיבת בית כדאשכחן גבי כפרת בניו של כהן גדול ביוה"כ כנלע"ד, שוב יצא לאור ספר משך חכמה ומצאתי בפ' אחרי שכיוון להרגשת הגאון בעל גבורות ארי ובמה שכוונתי במקצת לדבריו ז"ל ת"ל.

תוד"ה שלא משמע מתוך פירושו דבמלחמה אסור לבא עליה כל עיקר כו' ונראה לר"ת דביאה ראשונה מותרת במלחמה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ר"ל ובאבני מלואים סי' ד' ס"ק י"ג.

תוכן העניינים

אור הישר על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה