אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יז:
ואף לאמתך תעשה כן להעניק כו', ע' משך חכמה לפ' ראה בפסוק ואף לאמתך וע"ע במל"מ ספ"נ מה' גניבה.
שם גר את הנכרי אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים כו' ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א ובעונג יו"ט סי' ל"ג ובתי מקום שמואל קונטרס שער התירוצים וע"ע טו"א לחגיגה כ"ה ע"ב.
שם ואס"ד דאורייתא כי לא באו לרשותו נמי כו', ע' בת' ברית יעקב סי' ז'.
רש"י ד"ה הכל לפי הברכה. אם נתברך הבית בשבילו הרבה תוסיף על הענקו ואם לאו אל תפחות מן הכתוב. ע' תוס' ב"ב קמ"ד ריש ע"ב ובמעשה בצלאל לריקאנטי סי' שי"ב.
תוד"ה חילופי. ואין לאמר טעמא משום ברירה כלומר השתא הוברר דזה חלקו דא"כ אפילו באו לרשותו נמי יהא מותר מהאי טעמא ע"כ הנה כל דברי התוס' בלתי מובן. דלענ"ד שייך ברירה היכא דהטבע ביררם, אז אמרינן דזהו חלקו משעה ראשונה לכך, כמו בשני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה כו', דכשהתחיל לשתות לא אמרינן דהתרומה או המעשר שותה אלא אמרינן דהן עדיין בהחבית והוא חולין שותה, וכן בחלק התרומה וחלק המעשר, בכל אחת תלינן דהטבע ברר לכל אחת ואחת בפ"ע, משא"כ הכא דהגר אומר להנכרי טול אתה ע"ז ואני מעות. הלא הוא בירר לעצמו ונתן לחבירו כמו שהוא נחוץ לו לטובתו, ומה ברירה שייך כאן, ועמש"כ בחידושי למס' דמאי פ"ו מ"ט.
כן מאי דמסקו התוס' דא"כ אפילו באו לרשותו נמי יהא מותר מהאי טעמא הלא מי דמי, דאף אם נימא ברירה גם בכה"ג. הרי הוא דוקא קודם שבאו לרשותו, אז יש מקום לאמר דהע"ז היתה לכתחילה שייך אל העכו"ם וממילא שייך המעות אל הגר, משא"כ לאחר שהע"ז בא לרשות הגר, הלא זכה בה הגר זכות גמורה בע"ז והוא אסור לו בהנאה ויתחייב באיבודו, וממילא אם החליפו במעות חילופי ע"ז הוא דשקיל כדביאר הרמב"ם בפיה"מ לדמאי פ"ו מ"י ע"ש וצ"ע, וע' חגיגה כ"ה ע"ב תוד"ה חבר ובמש"כ בחידושי שם ולחולין ל"ה ע"ב בתוד"ה ואם וע"ע בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"א ובמה שהאריך בזה הגאון ר' שלמה איגר ז"ל כמובא כח' הגרע"א סי' רכ"א וע"ע בת' ביה אפרים חי"ד סי' ע'.