אור ברסלב

אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ו:

דף ו.

אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית כו', ע' בני אהובה פ"ה הט"ו מה' אישות ובת' דברי נחמיה סי' ו' ובס' שערי ישר שער חמישי פ"ג.

שם הילך אתרוג זה ע"מ שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא ואם לאו לא יצא ע' בת' הרשב"א סי' ת"ו.

שם אלא א"ר אשי בכולהו קני לבר מאשה לפי שאין אשה נקנית בחליפין ע' בת' הרשב"א סי' קצ"ח וסי' תשנ"ח ושם ח"ד סי' ר"ב ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"א סי' רכ"ה ובת' הרא"ש כלל מ"ט סי' א' ובריב"ש סי' ב' וסי' שמ"א.

אמר רבא תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב כו' ע' מנחות ד"צ ע"ב תוד"ה מארבע ובת' מהר"ח או"ז סי' קס"ח ובת' מהרי"ק סי' קל"ג ובקצוה"ח ס"ס ס"ו.

רש"י ד"ה אינה מקודשת ומלוה להוצאה ניתנה וכבר הן שלה ומעות אחדים היא חייבת לו ע"כ וכ"ה דעת רש"י לקמן מ"ז ע"א בד"ה אינה מקודשת ושם ע"ב ד"ה וקאמרי, וע' ב"ק צ"ט ע"א רש"י ד"ה ישנה לשכירות ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בח"ס חי"ד סי' קל"ד.

תוד"ה דארווח לה דאו זימנא. פי' בקונטרס שהיתה חייבת לו ונתן לה זמן כו' לכן פר"ת כו', ע"ע בתמים דעים להראב"ד סי' ס"ג

בא"ד אבל אם היה נותן היה נראה כשלוחו ואסור כו', ע' מל"מ פ"ה הי"ד מה' מלוה וברמ"א יו"ד סי' ק"ס סעיף ט"ז ובמפרשים שם.

תוד"ה לא. וי"ל דאיכא תנאי דלא בעי כפול כגון הכא כו' אבל אם פירש הוי תנאי אע"ג דלא כפליה, וכ"כ התוס' לקמן מ"ט סוף ע"ב ולפ"ז קשה בגיטין מ"ה ע"ב, דקאמר דבעי תנאי כפול אע"ג דפירש בהדיא משום שם רע אני מוציאך. וגילוי דעת זה לא סגי ובעי דוקא תנאי כפול כמש"כ התוס' בכתובות ע"ד סוף ע"ב וצ"ע,

תוכן העניינים

אור הישר על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה