אור הישר על קידושין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ה:
ורב הונא כסף מיהא לא אשכחן בע"כ, ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ב'.
שם חדא דשלש תנן וד' לא תנן, פי' דלזה אתא מניינא דרישא למעוטי חופה כדלעיל ד"ג ע"א
שם מילתא דכתיבא בהדיא קתני מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני ע"כ ואע"ג דק"ו הנלמד לחופה הוא מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן כמו גז"ש דקיחה קיחה לקידושי כסף, מ"מ נקראת גז"ש כמו שכתוב מפורש לכל דבר כדפירש"י בכתובות ד"ג ע"א והטעם הוא דק"ו אדם דן מעצמו משא"כ גז"ש שהיא דוקא קבלה מרבו ובאה מסיני כדאמרינן בפסחים ס"ו סוף ע"א, וע"ש ברש"י, וברש"י שבת קל"ב ע"א ובתוס'
שם צ"ז ע"א וע' בכ"מ ובבני אהובה רפ"א מה' אישות וברמב"ן לסה"מ שרש שני.
שם אבל היא שנתנה ואמרה היא הריני מקודשת לך כו' אינה מקודשת, ע' בת' משאת בנימן סי' צ"א.
שם נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוא וחיישינן מדרבנן ע' בת' הרשב"א סי' תרי"ג ובר"ן בסוגיין ובת' הגרע"א סי' ל"ז.
שם וכן בגירושין נתן לה ואמר לה כו' ה"ז מגורשת, ע' בת' הרשב"א סי' תקצ"ח.
שם הכא במאי עסקינן דקאמר לי אי הכי מאי קמ"ל כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' י"ב י"ג.
תוד"ה הב"ע. ומדקאמר שמואל מוקי למתני כר' יהודא מכלל דאיהו לא ס"ל כוותיה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ה'.
בא"ד וי"ל דהרי את מקודשת ולא אמר לי לא משמע כלל דמקודשת לי קאמר דאדם עשוי לקדש אשה לחבירו כו', ע' תוס' נדרים ד"ה ע"ב ד"ה ואמאי ובח"ס אה"ע ח"א סי' פ' ובחזקה רבה חאה"ע סי' רט"ז ובת' רדב"ז ח"א סי' רצ"ה.