אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף עא.
אבל אומר לו מלטני מן העוצר, ע' ח"ס חי"ד סי' קכ"ז וע"ע בת' הרשב"א סי' תרפ"ו ושם תשצ"ט.
במשנה המוכר יינו לעכו"ם פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין. ע' תשב"ץ ח"א סי' י"ד
שם כי כייליתו חמרא לעכו"ם שקלו זוזי מינייהו והדר כיילן להו כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' רט"ז.
רש"י ד"ה עול תחתי הוי משמע הוי במקומי כו' ע' מחנה אפרים ה' שלוחין סי' י"ד.
תוד"ה אמר אמימר. אומר דאין זה עיקר הטעם אלא משום דאמימר סבר לה כר' יוחנן כו', ע' פמ"א ח"ב סי' נ"ב.
תוד"ה פרדשני. אבל במציאה ומתנה דליכא כספא כ כו"ע מודו דקנו במשיכה או בהגבהה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד' ובס' חזקה רבה חח"מ סי' ע"א ובת' דבר אברהם סי' א'.
תוד"ה רב אשי. והרוצה לחוש לדברי רש"י ור"ת המקנה בהמה לפוטרה מן הבכורה צריך שיתן הנכרי כסף וגם משיכת הנכרי בסימטא או לרשותו של נכרי כו'. ע' קצוה"ח סי' קצ"ד סק"ג.
בסה"ד שאנן סהדי שהישראל גמר ואקני לנכרי כדי להפטר מן הבהמה, כה"ג בתוס' ב"מ ד"ל ע"ב ד"ה אפקרה וע' שבת י"ח ע"ב ד"ה דמפקרא.
תוד"ה שקילו זוזי. והקשה ר"ת כיון דמשיכה בנכרי קונה א"כ מעות אינם קונות וא"כ מה היה מועיל המעות כו', ע'- אמרי נועם דיני קנינים דין ג' ובס' עולת שמואל סי' מ"ה.
בא"ד א"נ י"ל דסבר האי דדחי דקניא משיכה או מעות בנכרי ע' ד בת' הגרע"א סי' ל"ז.