אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סה:
ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא דיי"נ כו' שרא למיטחינהו ולמפינהו ולזבונינהו לעכו"ם שלא בפני ישראל, ע' בת' הרשב"א סי' רכ"ח ובמיוחסות סי' קנ"ד ובת' פמ"א ח"ג סי' ל"ה ובנובי"ת חא"ח סי' ע'.
תוד"ה איתיביה צ"ל שאחר שני המעשים אלו הקשה לו כו', ע' שער התירוצים.
תוד"ה אבל עושין אותן תכריכין למת מצוה כו' וא"ת הא איכא לועג לרש כדאמרינן גבי ציצית פ' התכלת דמ"א וההיא שעתא ודאי רמינן להו כו' ע"כ, וכן האריכו התוס' בזה בכמה דוכתי כמובא עה"ג, אכן בילקוט תצא רמז תתקל"ג גריס כמנחות שם הכי, בההיא שעתא ודאי לא כו' ע"ש, פי' באותה שעה שיקברוהו ודאי אין מטילין בו ציצית משום דאיכא לועג לרש ע"ש, וע"פ גרסא זו מתאמת סוגיא דהתם עם כל הסוגיות שהביאו התוס' להקשות מהא דהתם.