אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סב:
זיל קלינהו וקברינהו ולימא ליה בדרינהו אתו בהו לידי תקלה, מכאן מוכח דקבורה דאסוה"נ הוא רק מדרבנן כדכ' בת' פני יהושע קמא חא"ח סי' י"ב וע"ע בת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ד.
שם ולקלינהו וליבדרינהו דילמא מזבלי בהו כו', ולכאורה מה בכך הלא כל הנשרפין אפרן מותר ובב"ק ק"א ע"א תוד"ה ולא יצבע כתבו דבשעת הדלקה כלה האיסור ע"ש. ואפשר משום דביין נכרי דאית ביה משום סרך ע"ז איכא בזה לתא דלא ידבק בידך מאומה מן החרם כדכתבו התוס' בתמורה ל"ג סע"ב גבי אשרה, עוי"ל עפמש"כ התוס' לעיל ע"א בד"ה בדמיהן כיון דכל זמן שהוא בעין אסור למכרו מן התורה לכן נקראת הנאה אף אם נהנה מאפרו ועמש"כ בחידושי שם.
תוד"ה אתי לזבולי. וא"ת ומה בכך הא פסקינן לעיל כר' יוסי דאמר זוז"ג מותר כו', ע' ר"ן ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קל"ג סק"ה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' האזינו ס"ס קס"ב ובמעין החכמה דף ח' ע"א.
תוד"ה וליקברינהו. וי"ל כיון דאין דרך לקבור בשר ושער מוכחא מילתא אבל חיטי אין קבורתו מוכחת דאיכא למימר אינש גנב וקבר ואייתי הכא, ע' בת' משיב דבר ח"א סי' ל"ג.
תוד"ה יאות. ומכאן דקדק הר"ר אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יי"נ ועכו"ם דברים האסורים כו', ע' בת' פמ"א ח"ב סי' מ"ג.