אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כט:
במשנה בשר הנכנס לעכו"ם מותר והיוצא אסור, ע' ת' הרשב"א ח"ד סי' ק"פ.
שם מפני מה אסרו גבינה של נכרים א"ל מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ו.
שם כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ע' בת' הרמ"א סי' נ"ד.
שם א"ל ישמעאל היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך, ע' בת' הריב"ש סי' רפ"ד.
שם מה מת אסור בהנאה כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור.
שם ומת גופיה מנלן אתיא שם מעגלה ערופה כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה להלן אסור בהנאה אף כאן נמי אסור בהנאה, והנה עפ"ז הקשו התוס' בב"ק ד"י ע"א, ל"ל מיעוטא דשור ולא אדם, תיפ"ל מקרא דוהמת יהיה לו מי שהמת שלו יצא אדם שאין המת שלו דאסור בהנאה ותירצו דאיצטריך קרא לעבד ולנכרי הקנוי לישראל דאלו שרי בהנאה ע"ש, וכן הו"מ לתירוצי דאיצטריך קרא לעור האדם דשרי בהנאה מדאורייתא, לפמש"כ התוס' בזבחים ע"א ע"ב ובנדה נ"ה ע"א. אמנם בירושלמי ב"ק פ"א ה"א נפק"ל מוהמת יהיה לו יצא אדם שאין לו הנאה במותו, ובתוספתא שם פ"ו נפק"ל מקרא דוגם את המת יחצון יצא אדם שאין הימנו הנאה במותו ע"ש, והשתא קשה לפ"ד התוספתא והירושלמי הלא עור האדם מותר בהנאה מדאורייתא, כן מנא להו לפטור עבד או נכרי הקנוי לישראל שנפל לבור וצ"ע כעת, ועמש"כ בחידושי לחולין קכ"ב ע"א ולבכורות י"ב ע"ב.
שם יין מבושל של נכרים שהיה מתחלתו יין אסור פשיטא משום דאיבשיל פקע ליה איסורא כו', ע' ת' הר"ן סי' ה' ובת' מהר"ח או"ז סי' ט'.
שם א"ר אשי הא אתא לאשמעינן חומץ שלנו ביד נכרים א"צ חותם בתוך חותם, ע' ת' הרשב"א סי' תק"ד ובמיוחסות סי' קנ"א.
תוד"ה יין מנלן. ועל יין נסך שואל התלמוד מנלן ע"כ, ולכאורה לפ"מ דילפינן בגמרא איסור הנאה בזה מזבח, והלא בזבח כתיב ויאכלו זבחי מתים ובכה"ת קיי"ל דאכילה היא בכזית וברביעית ומדוע תנן לקמן ע"ג ע"א דיין נסך אוסר בכל שהוא, וצ"ל כמש"כ בס' משיב נפש ס"ס ב' דשיעורא דכל שהוא גמרינן מלא ידבק בידך מאומה.
בא"ד מזבח כל כעין זביחה ומניסוך זריקה המשתברת כגון שבר מקל לפניה, ע' העמק שאלה לשאילתות ר"פ האזינו ובהעמק דבר שם על הפסוק ישתו יין נסיכם.