אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כו:
אבל המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעלין. ע' בת' הרא"ש כלל י"ז סי' ו' ובכלל ל"ב סי' ד'.
שם אבידת אחיך לרבות את המומר. ע' בת' הרמ"א סי' ס"ב ובביאור הרחב דבר לפ' תצא בפסוק לכל אבידת אחיך ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"ז
שם איתמר מומר פליגי בה רב אחא ורבינא ח"א לתיאבון מומר להכעיס מין וח"א אפילו להכעיס נמי מומר כו', ע' קונטרס בכור שור.
שם ישראל מל את העכו"ם לשם גר לאפוקי לשום מורנא דלא, ע' בת' פאר הדור להרמב"ם סי' ס"ח ובשאג"א סי' מ"ט ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' מ"ב ובמנחת חינוך מצוה ב'.
תוד"ה ולא. וי"ל דבירושלמי דקידושין מפרש דהיינו בשעת מלחמה כו', ע' מכילתא ר"פ בשלח ובמה שהארכתי בחידושי עה"ת שם.
תוד"ה אני שונה. דדילמא נפיק מיניה בדא מעליא דכתיב יכין רשע וילבש צדיק כו', ע' בחידושי ריטב"א ובת' מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ו.
בא"ד ומותר עכשיו ליקח מהם רבית אע"פ שאסור ליתן להם רבית משום לא תשיך ומשום לפני עור כו', ע' מרדכי קידושין רמז תצ"ב ובב"מ רמז של"ה ובת' מהר"מ ב"ר ברוך בסימנים קס"ד תשצ"ט ת"ת תתקכ"ח ובמיוחסות סי' רכ"ד ובתרומת הדשן סי' רכ"ג ובת' מהר"ח או"ז סי' קט"ז ובת ראבי"ה סי' קנ"א ובת' שבות יעקב ה"ב חי"ד סי' ע"ג.
בסה"ד ושמא מאן דאית ליה ממון מסור אסור לאבדו ביד אית ליה נמי דמשיבין אבידתו כו', ע' בס' אבן האזל פי"א ה"ב מה' גזלה וע"ע תשב"ץ ח"ב סי' כ"ו ושם סי' קל"ט.
תוד"ה סמי מכאן. ס"ת שכתבו מין ומומר ומסור. ע' מג"א סי' ל"ט סק"ג ובת' הגרע"א סי' ס"ט ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וירא סי' יוד אות ג'.
תוד"ה איזהו מין. י"ל דהא דאמר שחיטת מין לע"ז היינו בכומר לעכו"ם שהוא אדוק ביותר אבל ישראל העובד כו"מ אין שחיטתו כשחיטת מין, וכ"כ התוס' בחולין ד"ד סוף ע"ב ושם י"ג ע"ב ד"ה שחיטת מין, וע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קע"ו.