אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כד.
התם ע"י תגרי ישראל זבון, והנה מעתה כמו קרא דדבר אל ב"י ויקחו דכתיב גבי פרה אדומה כמ"כ קרא דדבר אל ב"י ויקחו לי תרומה תרווייהו איירי דזבון ע"י תגרי ישראל. ואע"ג דאשכחן דעתיה דר' אליעזר רק גבי פרה אדומה דאינה ניקחת מן העכו"ם אמנם ה"ה דאסור ליקח מן העכו"ם כל הדברים שהיו צריכים למלאכת המשכן זולת אם היה ע"י סרסור ישראל.
שם כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא כו' א"ל אביי ודילמא מעבודה זרה הוא דהדור בהו א"ל רב יוסף לעבדו שכם אחד כתיב, והנה מזה ראיה ברורה שכל האומות ישובו לאמונתינו בכל פרטי המצוות ודקדוקיהן כמבואר בדרשות הר"ן דרוש השביעי.
שם מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות כו', ע' משך חכמה לפ' בא בפסוק מן הכבשים ומן העזים תקחו.
רש"י ד"ה גרורים מעצמן נגררין אע"פ שאין מקבלין אותן ע"כ, כוונתו דלא תקשה מהא דתניא ביבמות כ"ד ע"ב אין מקבלין גרים לימות המשיח וע"ש תוד"ה לא בימי דוד ושם ק"ט ע"ב תוד"ה רעה.
תוד"ה וניחוש. דא"כ לא משכחת פרה שלא עלה עול על אמה דתנן עלה עליה זכר פסולה, ע' תוס' ב"מ ד"ל ע"א ד"ה אף עובד ובס' לפלגות ראובן חלק ששי דף כ"ב ע"א.
תוד"ה ישראל. תימה לאב נמי אמאי אינם צריכים לשמור דאליבא דר"א קיימינן דאית ליה זו"ז גורם אסור, ע' סנהדרין ד"פ ע"ב תוד"ה אלא.