אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא.
במשנה ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות כו', אף במקום שאמרו להשכיר כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ע ובת' הריב"ש סי' שנ"ה.
שם אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו ע"ז כו', ע' חוט המשולש בחלק בתשובות של הגרא"י ז"ל סי' כ"ח.
שם בתים נמי כו', קא מפקע לה ממזוזה א"ר משרשיא מזוזה חובת הדר הוא ע"כ, והאי טעמא עדיף מהא דאמרינן בשבת קל"א ע"ב גבי עשה מזוזה לפתחו בשבת דחייב חטאת הואיל דבידו להפקיר את הבית ע"ש, דמדוע צריך להפקיר ביתו כיון דכל חיוב מזוזה הוא רק אם דר בו, והשתא אם ירצה להשתמש בו לתבן וקש ג"כ פטור כדכתבו התוס' במנחות מ"ד ע"א. ועמש"כ בחידושי לשבת ולמנחות שם.
שם היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה, בהרבה מקומות בש"ס אמרינן הכי, ובחולין ק"ד ע"א פריך הש"ס ומנא תימרא דלא גזרינן גזירה לגזירה והביאו ראיה ממשנה דחלה ע"ש, וקשה הלא כבר פירש"י בביצה ד"ב ע"ב דילפינן הכי מקרא דושמרתם את משמרתי וצ"ע.
תוד"ה הא אמר בסה"ד, ורבנן הוא דגזור לאחר ל' יום מפני שנראית כשלו, וכ"כ התוס' במנחות מ"ד ע"א בד"ה טלית שאולה ועמש"כ בחידושי שם וע"ע בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ד.
תוד"ה כיבוש יחיד. והכי איתא בספרי פ' עקב כשכבש דוד ארם נהרים וארם צובה כו', ע' בת' דבר אברהם סי' יוד.