אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כ.
ואכתי מבע"ל דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנה של חנם כו', ע' ר"ן לגיטין ל"ח ע"ב ובת' הגרע"א ס' קצ"ד ובמש"כ בחידושי לבכורות ד"ב ע"א ולעירובין ס"ד ע"ב.
שם ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת כו', ע' ספר חסידים סי' ט"ז.
רש"י ד"ה להקדים נתינה דגר אם יש בשעריך לא ימכרנה לעכו"ם כו', ע' בת' הרמ"א סי' יוד.
תוד"ה ר' יהודא. תימה לר"י ל"ל לא תחנם לאסור מתנת חנם כו', ע' בת' ושב הכהן סי' ל"ז ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ"ח.
בא"ד וא"ת למאן דאסר וכי לית ליה ההוא דמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום וי"ל דדרכי שלום אין זו מתנת חנם ע"כ. והנה תירוץ זה הוא ממש ג"כ בכוונת התוס' בעירובין ס"ד ע"ב ד"ה ולמדנו, והא דהמהרש"א שם טרח בהבנת התוס'. משום דאיהו מפרש מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל, הוא בדוקא אם היו ביחד ע"ש, ואף דכה"נ דעת המרדכי כדהביא הגר"א ז"ל בביאוריו ליו"ד סי' רנ"א סק"ב וכ"ה משמעות הרמ"א שם, אבל לדינא נקטינן שם סי' קנ"א סי"ב כדעת הר"ן דהאי עם לאו דוקא, וע"ש בש"ך וט"ז ובביאורי הגר"א סק"כ ובמה שהארכתי בזה בחידושי לעירובין שם ולחולין צ"ג ע"ב.
תוד"ה ור"מ. וא"ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לנכרי והלא אפילו לישראל אינו מצווה על כך, ע' תוס' ב"מ ק"ח ע"ב ד"ה משמתינן וברא"ש ובפלפולא חריפתא שם ובשער משפט סי' צ"ז סק"א ובס' בית זבול ס"ס י"ב.
בא"ד וי"ל דדוקא נבילה שאינה שוה אלא דבר מועט לישראל שלא היו נכרים מצויים ביניהם כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' מ"ה.