אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יח.
ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו, וקשה מאי האי דקאמר מכאן אמרו הלא בספרא בחוקותי ילפינן מקרא דוכשלו איש באחיו דכל ישראל ערבין זה בזה ואוקמינן דרשה זו בשבועות ל"ט ריש ע"ב דהוא כשיש בידם למחות ולא מיחו ועמש"כ שם בחידושי וצ"ע כעת.
שם מאי דכתיב עון עקבי יסובני עוונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדין, ע' מסלת ישרים פ"י.
שם אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו, ע' ח"ס חי"ד סי' שכ"ו ובת' שבות יעקב ח"ג חא"ח סי' י"א.
רש"י ד"ה שאדם, ל"א שאדם דורסן ברגליו שאין חשובין בעיניו כלום, ע' פירש"י ר"פ עקב.
תוד"ה הוגה השם. פ"ה שדורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ כו', ע' בתוס' שבועות ל"ה ע"א ד"ה באלף ובמו"נ ח"א פ' ס"א ס"ב ובת' עטרת יצחק סי מ"ט נ'.
תוד"ה מה אתה רואה שהיה נראה בעיניהם שהיה לו לראות שום דבר תימה או מלאכים או ד"א כו' ע"כ. ולכאורה איך נופל כלל לאמר דבשעה כזו שהוא כפות ומוכרך באש שיראה שום דבר בעולם ולא יעצים עיניו מחום ועשן ואיזה שעת הכושר אז לפניו לראות, ולכן לולא דברי התוס' היה נלע"ד דלפי חומר הגזירה שהיתה לעיניהם שלא ללמוד תורה נפל אימה ופחד על התלמידים אולי תעלה ביד מלכות רשעה זו לבטל תורה מישראל לגמרי ח"ו. ולשאול מאת רבם דעתו הגדולה בזה לא יוכלו נגד שלטון הממשלה האכזרי שעמדו שם, לכן שאלו מה אתה רואה. והוא הבין כוונתם כי אי אפשר להם עתה לשאול הראייה בעין בשר, ובודאי שאלתם מוסבת על ראייה שכלית וכמאמר החכם עיניו בראשו, וזה יתאים לפי המצב והזמן שמהנמנע להם לשאול באופן אחר. ועל זה שפיר השיבם בתנחומין שהוא רואה דרק הגליונות של הס"ת נשרפין אבל האותיות פורחות, ואם אין כאן מקומם יפרחו מכאן במקומות וזמנים אחרים, ואין שום כח בעולם שיגזור כליון גמור על ישראל או על התורה כי ישראל ואורייתא וקוב"ה חד הוא, שוב הראוני בפתיחת הספר לבוש מרדכי על ב"מ שהאריך באגדה זו ובדברי התוס' שלפנינו ע"ש.
תוד"ה ועל יחבל עצמו. אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עכו"ם לעבירה כגון ע"י יסורים שלא יוכל לעמוד בהם אז הוא מצוה לחבל בעצמו כו', בת' ריקאנטי סי' ס"ט הביא נמי ראיה ממעשה שאול.