אור הישר על עבודה זרה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ב.
שם אלא הלכה כר"י ל"ל פשיטא דמחלוקת ואח"כ סתם הלכתא כסתם כו', ע' שאג"א סי' כ"ג ובת' פמ"א ח"ג סי' ל"ד.
שם ורב הונא משום דאין סדר למשנה כו', והנה משמע מהכא דבחדא מסכתא דיש סדר למשנה ס"ל לרב הונא דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם, ואילו בנדרים ר"פ השותפין בשותפין שנדרו הנאה זמ"ז פליגי ראב"י ורבנן. ושם מ"ו ע"ב פסק ר"ה כראב"י, אע"ג דתיכף בתר הכי מ"ח ע"א נשנית סתם משנה דלא כראב"י, וע"ש בר"ן ד"ה ולא דברו, הרי דלא פסק כסתם אחרי המחלוקת, ואולי לגבי ראב"י ליתא להאי כללא, משים דקיי"ל משנתו קב ונקי כדאמרינן בעירובין ס"ב ע"ב, ועמש"כ בחידושי לבכורות כ"ג ע"ב.
שם ורב יוסף כולה נזיקין חדא מסכת היא ופירש"י תלתא בבי ע"כ, וכ"מ בויקרא רבה פי"ט סי' ב' דרק הני תלתא בבי נקרא כולה נזיקין דהתם קאמר נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים כו', וע"ע תוי"ט סוטה פ"ט מ"א ובס' באר יעקב סוף חלק א"ח ובת' הרי"מ חי"ד סי' י"ט.
שם הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' שס"ב וסי' שצ"ג ושם ח"ג סי' תס"ו ובכפתור ופרח פי"ב ובריב"ש סי' שע"ט וסי' תצ"ז ובת' אבקת רוכל סי' רי"ג ובת' פמ"א ח"א סי' ב'.
שם בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל, ע' בת' הרשב"א סי' רנ"ג ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' י"א וסי' י"ט.
תוד"ה ר"מ אומר. תימה קשיא דר"מ אדר"מ כו' וא"ת קשיא דר"י אדר"י כו', ע' במהרש"א ובת' כנסת יחזקאל סי' ק"ד ובביאור הגר"א לחו"מ סי' ש"ו סק"ח ובקו"א לת' מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' רל"ח.
תוד"ה פשיטא. ואפילו במחלוקת ואח"כ סתם נמי איכא מאן דפליג לקמן בסוף פרקין גבי שכירות בתים כו', בתוס' יבמות מ"ב סע"ב נשארו בקושיא, וע' בת' שיבת ציון סי' צ"ד ובס' עולת שמואל ח"א סי' י"ג.
תוד"ה הנשאל. אבל אם אומר לו כבר שאלתי פלוני חכם מותר אבל ודאי החכם יזהר כו', ע' תוס' ב"ק ד"ק ע"א ד"ה טיהר שכתבו אבל גבי פרה כשאסרה כו' והו"ל לישאל עדיין לחכם אחר, וע"ע מש"כ בחידושי לחולין מ"ט ע"א ברש"י ד"ה שקילו גלימא.
בא"ד דלא אסרו חכמים אלא להתיר אחר אוסר כו', עמש"כ בחידושי לחולין מ"ח ע"א ברש"י ד"ה וליה לא ס"ל.
בא"ד דמה שעשה עשוי וישלם מביתו אם נשא ונתן ביד, ע' תומים סי' כ"ח ס"ק י"ב י"ג.