אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סז:
לר' יהודא נמי ליהוי אוב וידעוני שני כתובים הבכ"א כו'. ע' נובי"ת חא"ח סי' קכ"ה.
שם למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, ע' בת' ריב"ש סי' צ"ב.
שם בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים, ע' משך חכמה פ' וארא בפסוק בלטיהם.
שם כדרב חנינא ורב אושעיא כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה, ע' ברא"ש ובמה שהקשה עליו הרדב"ז בתשובותיו ח"ג סי' ת"ח ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג.
רש"י ד"ה כהלכות שבת. וכן צד נחש במתעסק בו שלא ינשכו אותו מותר לכתחילה כו' ע"כ, הנה הכא משמע דאפילו בשאין רצין אחריו רק מפני החשש שמא ינשכו, והשתא לפ"מ דאמרינן הלכות כשפים כהלכות שבת, ולעיל ס"ה ע"א אמרינן דבשאין רצין אחריו אסור וע"ש רש"י ד"ה אסור. ואיך פירש"י הכא דמותר לכתחילה, ואין לאמר דהאי מתעסק בו שלא ישכנו מיירי בשרצין אחריו, דא"כ מאי קמ"ל דפקוח נפש דוחה שבת כדהקשו התוס' בשבת ד"ג ע"א בד"ה בר מהני תלת ומשו"ה כתבו התוס' שם דצד נחש לאו משום סכנה פטור אלא משום מלאכה שאצל"ג ועמש"כ בחידושי לעיל שם וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה פשר. כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין, ע' משך חכמה לפ' ראה בפסוק אשר יבחר.
רש"י ד"ה ינאי איקלע לההיא אושפיזא, ולא גרסינן רבי ינאי דלאו אינש מעליא הוא שעשה כשפים, בתשובות הרשב"א סי' תי"ג הגרסא רבי ינאי.
רש"י ד"ה שתיתא קמח טרוף במים. ע' רש"י ע"ז ל"ח ע"ב ד"ה שתיתאה ובברכות ל"ח ע"א ד"ה שתיתא ובמש"כ שם עה"ג.