אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סד:
העביר כל זרעו פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך, והנה במהרש"א הביא מש"כ הסמ"ג טעם לדין זה משום דהעבירה גדולה כ"כ שאין השי"ת רוצה שיהיה לו כפרה ע"י המיתת ב"ד, ועפ"ד הסמ"ג כתב הוא ז"ל ומזה נראה לתת טעם הא דאמרינן בכל דוכתא דאין עונשין מן הדין אע"ג דק"ו מדה היא בתורה מכ"מ אין לדון כן לענין עונש דאימא זה שעשה עבירה החמורה מזו אינו מתכפר בעונש המפורש בקלה ממנה עכ"ל, וקשה א"כ ל"ל יתורא דקרא דערות אחותו גילה למילף דאין עונשין מן הדין כדאמרינן במכות ד"ה ע"ב וה"נ תניא במכילתא משפטים בתרי דוכתי כי יפתח וכי יכרה אם הפותח חייב הכורה לא כש"כ אלא ללמדך שאין עונשין מה"ד וה"נ גבי וטבחו או מכרו אם הטובח חייב שלא הוציאו לרשות אחר מוכר לכש"כ אלא ללמדך שאין עונשין מה"ד ע"ש הלא לדברי המהרש"א ל"ל הני קראי סברא הוא כדפרכינן בכתובות כ"ב ע"א ובר"פ הפרה, ובאמת כל ענין אין עונשין מה"ד ל"ד לדהכא דהתם היה חייב מדין ק"ו ג"כ ול"ל דכתב רחמנא האי חיובא, ובע"כ להורות דמדין ק"ו אין עונש ולהכי צריך קרא לחיובא בהדיא, משא"כ הכא דאם העביר מקצת זרעו חייב מכש"כ כל זרעו הו"ל לחיוביה ומדוע פטריה רחמנא לגמריה, משו"ה כ' הסמ"ג דלעבירה זו לא מצא השי"ת עונש בזה העולם ולא דמיא לשום עבירה אחרת. וממילא אין לדון מחיובה בעוה"ב ומפטורה בעוה"ז לשום עבירה אחרת.
ואף גם זאת דלדברי המהרש"א משמע דיסוד מוסד הוא דאין עונשין מה"ד לכו"ע ועלה יהיב טעמא, ובאמת הלא פלוגתא דתנאי ואמוראי היא דר"ש וראב"ש ס"ל לקמן ע"ד ע"א דעונשין מה"ד ושם ע"ו ע"א פלוגתא דאביי ורבא היא ומובא ג"כ לעיל ג"ד ע"א ע"ש, ולפי חידוש המהרש"א הי"ל ג"כ לבאר טעמייהו דמאן דס"ל עונשין מה"ד וצ"ע, וע' בס' חזקה רבה חי"ד הלכה ל"ב.
שם התם מאפס, ע' ב"מ ל"ג ע"א רש"י ד"ה לא יהיה בך ובמש"כ בחידושי שם.
שם א"ל ר' ישמעאל והלא כבר נאמר ונכרתה וכי ג' עולמים יש אלא ונכרתה בעוה"ז הכרת לעוה"ב תכרת דברה תורה כלב"א, ע' משך חכמה לפ' שלח בפסוק הכרת כו' עונה בה.
רש"י ד"ה רבא אמר. שהיתה חפירה בארץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה, ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' כ"ג.