אור ברסלב

אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נט.

דף נח:

והא דינין קום עשה הוא וקא חשיב קום עשה ושב ואל תעשה נינהו, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' בראשית סי' ב' אות ג'

שם עכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר תורה צוה לנו משה כו', ע' בת' הרמב"ם הנדפס בשנת תרצ"ד סי' שס"ד.

שם התם בשבע מצות דידהו, ע' מהרש"א ליבמות ס"ב ע"א ובפרדס דוד ר"פ בראשית.

שם ת"ר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו זה אבר מן החי ר' חנינא בן גמליאל אומר אף הדם מן החי כו', הנה לעיל ד"ד ע"א ובר"פ המוציא יין האריכו התוס' אי דם חשיב כבשר מן התורה, ומהכא משמע דדם לא הוי כבשר. וע' מה שהאריך בזה הגאון מהר"י חיות ז"ל בספרו שדה יצחק סי' ל"ח.

שם ולא והרי יפת תואר התם משום דלאו בני כיבוש נינהו, ע' חולין ל"ג ע"א תוד"ה אחד נכרי ובלח"מ פ"ט הי"ג מה' מלכים ובמשך חכמה לפ' ראה בפסוק ולא תאכל הנפש ובאבני מלואים סי' ט"ז סק"ג.

שם והרי פחות מש"פ כו', הנה איסור זה לישראל בישראל הוא רק מדרבנן כדפירש"י לעיל נ"ז ע"א ד"ה צערא בשעתיה ועמש"כ בחידושי שם.

רש"י ד"ה ומשני קום עשה ושב ואל תעשה הוא קום עשה משפט ושב ואל תעשה עול כו', ע' מל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים.

רש"י ד"ה האדם. ר"מ לית ליה אתם קרויין אדם ואין עכו"ם קרויין אדם ור"ש הוא דדריש לה במס' יבמות ע"כ, והנה במנחות ע"ג ע"ב ובש"מ תניא איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל והקשו שו שם בתוס' תיפ"ל מדכתיב גבי בעלי מומין ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה הא תמימים תקריבו ע"ש, והשתא לפירש"י דלר"מ לא יצא עכו"ם מכלל אדם בלשון הכתוב. א"כ ל"ל הני קראי תיפ"ל מדכתיב ר"פ קרבנות אדם כי יקריב, ובכלל אדם נכלל גם עכו"ם, וי"ל דהתם בע"כ קאי רק על ישראל דהא כתיב אדם כי יקריב מכם, ואע"ג דהדי מכם איצטריך להוציא את המומר כדאמרינן בחולין ד"ה ע"א, אבל ע"כ מומר זה הוא ישראל מומר, ובהכרח דכולה קרא איירי בישראל דוקא.

רש"י ד"ה ורבנן ההוא. ובכריתות מפרש איזהו דם הקזה שהנפש יוצאה בו מטיפה המשחרת ואילך כו' ע"כ, וקשה הלא זהו דעת ר"ל ואיך מפרש כוותיה נגד ר' יוחנן דס"ל שם כל זמן שמקלח, וכן הרמב"ם בפ"ו ה"ג ממא"ס פסק כר' יוחנן וצ"ע כעת.

תוד"ה אלא האדם. וה"ר משולם פי' דוקא גבי פורענות קרא אותם אדם כו' והכי איתא במדרש ויכולו מה אקוב לא קבה אל שלא הזכיר שמו על פורענות אדם כי יהיה בעור בשרו. נגע צרעת כי תהיה באדם כו' ע"כ. וקשה הלא לאו דוקא בשם אדם נשתמש קרא בפורעניות אלו כי אם גם בשם איש וזה ודאי נופל גם על ישראל, כמו בפ' תזריע איש צרוע הוא ובפ' מצורע איש איש כי יהיה זב מבשרו, ושם איש מוסב גם על נכרים וע' נזיר ר"פ הכותים וצ"ע כעת.

תוד"ה ורבנן. בפ' גה"נ מוקי לה דאבר מן החי נוהג בין בטמאים בין בטהורים כו'. ע' בת' הגרע"א ס"ס קע"ז.

תוד"ה ליכא מידעם. ועל העוברים דעכו"ם חייב וישראל פטור אע"ג דפטור מ"מ לא שרי, ע' משך חכמה ר"פ ויקהל וע"ע נובי"ת חח"מ סי' נ"ט.

תוכן העניינים

אור הישר על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה