אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נב:
כדתניא ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט א אשר יהיה בימים ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט, ע' משך חכמה ר"פ ויקהל ובר"פ אמור ובגבורת ארי למכות ד"ז ע"א.
שם אשת רעהו פרט לאשת אחרים ופירש"י עכו"ם, הנה שם המושאל לקרות לעכו"ם אחרים נמצא ג"כ במשנה ריש בכורות ושם ד"ט ע"ב חולין ק"ח ע"ב מנחות ק"א ע"ב ב"מ קי"א ע"ב פסחים ד"ה ע"ב ע"ז מ"ג ע"ב.
שם כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק, ע' גבורת ארי ליומא פ"א במלואים.
רש"י ד"ה אלא להקל עליה ולקמן מפרש דארבע מיתות כסדרן גמרא גמיר להו ר' יאשיה מסיני כו', ע' ברמב"ם רפי"ד מה' סנהדרין.
תוד"ה בזמן שיש כהן יש שופט הוה מצי נמי למימר כדדרשינן בפ' הנחנקין מלמד שהמקום גורם ע"כ, הנה בפי' רבינו חננאל כאן מפרש בזמן שיש כהן משרת לפני ה' יש משפט כו' ע"ש. ולפ"ז קאי על עבודות הכהנים, וא"כ י"ל דהאי גורם רומז למקום המזבח שהכהנים מקריבים והכל חד הוא. וע' בחידושי הרי"מ לחו"מ ר"ס א'.
תוד"ה אלא כיון. אבל הכא איירי בחוק העכו"ם שלא לשם עכו"ם דומיא דסייף כו', ע' ח"ס בהשמטות לחח"מ סי' קצ"א,
תוד"ה פרט לאשת קטן. הא דאיצטריך קרא היינו במייעד לבנו קטן או בן ט' שבא על יבמתו וס"ד כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ד.
תוד"ה פרט לאשת אחרים. וקמ"ל דאין אישות לעכו"ם ואע"ג דאין מיתה ואזהרה איסורא מיהא איכא כו', ע' אבני מלואים ס' ט"ז סק"ג.