אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לט.
אמרה ליה ואדם הראשון נמי אי הוה שקילה בהדיא הוה מאיסא ליה, ע' עקידה שער השמיני.
שם א"ל ההוא צדוקי האי דלא אכלוה משום דלא כפין הוא שדיוה ליה לדידיה ואכלוה, הנה תוקף זכותא דר' תנחום שהיה בדרך נס נתראה בתר הכי כדאכלו לצדוקי, דבמציאות יוכל להיות מצד הטבע שאינם אוכלים כשאינם רעבים, כדפירש"י בברכות ל"ג ע"א וביבמות קכ"א ע"ב, אהא דנפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת, וכדאשכחן נמי גבי חמרא דרב ספרא בב"ק קט"ז ע"א, אולם אחרי שאכלוהו לצדוקי, אז נתגלה דבאמת רעבים היו והאי דלא אכלוהו לר' תנחום משום זכותו דנפיש, דוגמא דדניאל בגוב אריות.