אור ברסלב

אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יב:

דף יב.

אלמא אית ליה לר' יהודא טומאה דחויה היא בצבור והתניא ציץ בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו מרצה כו', ע' שאגת אריה סי' ל"ח ובגבורת ארי ליומא ד"ו ע"ב.

שם ולית ליה לחזקיה החדש הזה לכם זה ניסן ואין אחר ניסן טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן כו', ולכאורה מנ"ל דביום שראוי לקובעו ניסן נמי לא דילמא דוקא בניסן ממש, ועמש"כ בזה ביערות דבש סוף ח"ב ובח"ס על סוגיות הש"ס בסוגיא דכבש הבא עם העומר.

רש"י ד"ה אין מקדשין. אלא שתקי וכי מטי ריש ירחא אחרינא מקדשי ליה לניסן. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אמור ר"ס ק"ט.

תוד"ה מכדי מפוריא לפסחא כו' אמתניתין דעדיות הם העידו שמעברין את השנה כל אדר הוה מצי לאקשויי, וכמ"כ הקשו התוס' בר"ה ד"ז ע"א ונשארו בקושיא, וקשה הלא אהא דתנן בעדיות הן העידו שמעברין את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים אמרו בר"ה שם מ"ט דמ"ד עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ ואידך מידע ידעי דשתא מעברתא בחושבנא תליא מילתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא ע"ש, נמצא דכל טענת רבא מכדי מפוריא לפסחא כו', היה בין התנאים עצמם ועלה היו צריכים לעדותן דר' יהושע ור' פפייס, אכן במשנה היה אפשר לפרש הא דמעברין השנה כל אדר הוא לבד היום שלשים, הואיל וראוי לקובעו ניסן כדשמואל, אמנם לפ"מ דשמואל קאי אלכתחילה לכן הכריע דעת ר"נ דבדיעבד מעובר ומקודש, ובודאי טעמיה דמפרש למשנה דהתם דתנן שמעברין השנה כל אדר, דגם יום השלשים בכלל, ועכ"פ אם עיברו אז מעובר ומקודש. דאל"ה איך יפלוג ר"נ על עדותן דר' יהושע ור' פפייס, ולפ"ז מה מקום נשאר לפני רבא להקשות מכדי מפוריא לפסחא כו', הלא טענה זו היתה אצל החכמים שאמרו עד הפורים, ומפני עדותן נתבטלה והחליטו שמעברין השנה כל אדר.

וי"ל דביאור הש"ס בר"ה מ"ט דמ"ד עד הפורים כו' ואידך מידע ידעי דשתא מעברתא כו', נאמר בתר השקלא וטריא בין ר"נ לרבא בסנהדרין דהכא, ולפ"ז שפיר הקשו התוס' כיון דרבא דסנהדרין לא ידע עדיין תירוצא דר"נ, א"כ הוה מצי להקשות קושיתו אמשנה דעדיות.

תוכן העניינים

אור הישר על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה