אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יא.
עמד ר"מ וכתב לה גט כריתות ונתן לה עמדו כתבו כולם ונתנו לה, ע' אור שמח פ"ג ה"ד מה' גירושין.
שם משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ואעפ"כ היו משתמשים בבת קול, ע' עקידה שער י"ט.
שם נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו כו' נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו כו', וכה"ג אשכחן בברכות ד"ו ע"ב גבי קובע מקום לתפילתו דכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד ע"ש, וצריך להבין מ"ש דנקטו בהספדם דוקא מעלות אלו, וי"ל משום דבע"ז ד"כ ע"ב נחלקו דסתמא דהש"ס סברי דחסידות גדולה מיתר המעלות שמנה ר' פנחס בן יאיר, וריב"ל סבר ענוה גדולה מכולן, ובע"כ דפלוגתתם איננה כוללת רוח הקודש ותחיית המתים שהם רק ביד הקב"ה, אלא הדברים שביד האדם להשיג, וע' בס' אמרי נועם לברכות שם, ולכן הזכירו דוקא מעלות אלו הגבוהות מכולן אליבא דכו"ע והן ביד האדם להשיגן.
שם תלמידו של עזרא, וכן בתר הכי גבי שמואל הקטן דאמרו בהספדו תלמידו של הלל ע"כ, ואע"ג דלאו בדור אחד היו נקראו על שום מעשיהם תלמיד, וכדאשכחן באבות תלמידיו של אברהם אבינו מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כו', ובתוספתא שילהי עדיות אליהו תלמידו של משה ובפסחים נ"ז ע"א ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פנחס וביומא ד"ד ע"א ושני ת"ח מתלמידיו של משה לאפוקי צדוקין. שוב מצאתי כמש"כ ברש"י סוטה י"ג סוף ע"א ע"ש,
תוד"ה ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן משום דהנך דיתבי בא"י א"צ לעבר דאפילו האחרון יכול להגיע מר"ח ניסן עד פסח כו' ע"כ, הנה בפסחים ד"ג סוף ע"ב כתבו התוס' דנציבין היא בחו"ל להכי לא היה עולה ר' יהודא בן בתירא משם לרגל ולהקריב הפסח, וכבר טרח במל"מ ר"ה ק"פ להבין לדברי התוס' ע"ש, ולכאורה ממש"כ התוס' הכא נראה דבני חו"ל חייבין ואף שי"ל דלאו מתורת חיוב רק בדרך רשות אם ירצו לעלות לרגל, וע' מה שהאריך בזה בס' זרעא דיוסף סי' ז'.