אור הישר על סנהדרין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ט.
תוד"ה לא בא. ומצי למימר דפליגי אדר"ש וס"ל דנהרגין אע"פ שאין ג' זוממין כו', ע' בת' משנה שכיר ח"א סי' מ"ח.
תוד"ה בזמן שהתרו. דאי לא תימא הכי כל גיטין כשנותנין אותן בפני קרובים או פסולים יהיו פסולים כו' ע"כ, הא דלא הקשו מקידושין ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ק'.
בא"ד דהא דטעמא דאין עד נעשה דיין נראה או משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה וכיון שהעדים בעצמם דנין לא ירצו לקבל הזמה על עדותן כו', הנה טעם זה דחו התוס' בב"ק ד"צ ע"ב, וע' טו"א לר"ה כ"ה בקונטרס אבני שהם ובת' משה האיש חא"ח סי' כ"ח.
בא"ד דלרבי בנתכוונו להעיד בעלמא סגי כדמוכח במכות ור' יוסי בעי התראה ממש, ע' תומים סי' ל"ג סק"ב.
בסה"ד א"נ לא פסק כוותיה אלא במאי דקאמר אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר גרידא אבל בכוונת עדות סבר כרבי כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ו.