אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מו:
ת"ר אשר לא יעבד בו ולא יזרע אין לי אלא זריעה שאר עבודות מנין ת"ל אשר לא יעבד בו מ"מ, הנה לכאורה משמע מזה שהן שני לאוין חד לזריעה וחד לשאר עבודות, אולם מוני המצות מונים שניהם ללאו אחד עפ"מ דמסקינן א"כ מה ת"ל ולא יזרע כו', והשתא אם לאו בפ"ע הוא הלא איצטריך ליה לגופיה ובע"כ דחד לאו הוא והאי לא יזרע אתא רק להורות דהעבודה צריכה להיות בגופה של קרקע ולמעוטי סריקת פשתן וניקור אבנים, וע' במעין החכמה דף קכ"א ע"ב וביראים סי' רנ"א.
שם היא לוז שבא סנחריב ולא בילבלה כו', ע' בתוס' לעיל ד"ט ע"א וביבמות ע"ו ע"ב ובמגילה י"ב ע"ב ובר"ש ידים פ"ד מ"ד ובתוס' ר"י חסיד לברכות כ"ח ע"א ובס' יראים סי' ר"ג ובגבורת ארי ליומא נ"ד ע"א במלואים.
שם כדתניא רשב"ג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם כו', ע' טורי אבן לחגיגה ד"ה ע"ב ד"ה אמר רבא.
רש"י ד"ה ויקרא שמה לוז. כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים הוא, ע' נובי"ת חא"ח ס"ס פ"ו.