אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ל:
והכא במותר לגרום טומאה לחולין שבא"י קמיפלגי מ"ס מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ומ"ס אסור כו', ויל"ד דהנה משנה זו דאוקמינן לה בפלוגתא היא אחרונה בפ"ב דחלה ותיכף שם רפ"ג מ"ב אהא דתנן נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה אוקמינן בנדה ד"ו ע"ב משום דאכתי חולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ע"ש, נמצא דע"פ שתי האוקימתות היא מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כסתם כדאמרינן ביבמות מ"ב ע"ב ובע"ז ד"ז ע"א והוא מתאים להלכה עם דעת ב"ה במשנה דמאי פ"ו מ"ו עפ"ד הרמב"ם בפיה"מ שם, אולם יש לדון על עצם אוקימתא דהכא בפלוגתא, הלא ב"ש במקום ב"ה אינה משנה כדאמרינן ביבמות ד"ט סע"א ובש"מ. ומכש"כ לאוקים הכא דעת ר"א דשמותי הוא מתלמידי ב"ש נגד שיטת ב"ש בדמאי שם, דזה לא יתכן עפ"ד התוס' בשם הירושלמי בביצה ל"ד ריש ע"ב ע"ש וצ"ע, וע' תשב"ץ ח"א סי' י"ד.
רש"י ד"ה סברוה. תרווייהו בעיסה ראשונה העיסה הטמאה ראשונה לטומאה היא כו', ע' בר"ש טבול יום פ"ד מ"ב.
תוד"ה ר' נחמיה. משה פותח תחילה וישראל עונין אחריו וגומרין משה אמר אז ישיר משה כו', ע' דורש לציון סוף דרוש ב'.