אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כו.
מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא לא שותות ולא נוטלות כתובה דר"מ שהיה ר"מ אומר לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא יוצא ולא יחזיר עולמית וחכ"א יוציא וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס, ע' מה שהאריך בזה באור זרוע ח"א סי' תרכ"ט
שם אשת כהן שותה פשיטא מהו דתימא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת וזו הואיל ונתפשה אסורה אימא לא תשתה קמ"ל, ע' אור שמח פ"א ה"ו מה' סוטה.
רש"י ד"ה והיא לא נתפשה. פרשת סוטה על כרחך באשת ישראל קיימא כו', ע' דורש לציון דרוש ב'.
רש"י ד"ה קמ"ל. דלמיקדם שכיבת בעל לבועל הוא דאתא וסריס בר שכיבה הוא ואע"ג דלאו בר זריעה הוא כו', ע' מל"מ פ"ב ה"ו מה' סוטה.
בא"ד ובסריס חמה קאמר דמותר לקיימה ולא בסריס אדם שאסור לקיימה כו', ע' ה"ס אה"ע ח"א סי' י"ז.
תוד"ה מעוברת. רש"י פי' ולא אמרינן דלא לקטלוה לולד ותימה אמאי אית לן למקטליה מה איכפת לן נמתין עד שתלד כו', ע' מל"מ פ"ב ה"ז מה' סוטה.
תוד"ה אשת סריס, ולא ידעינן מנלן דסריס אדם כגון ששתה כוס עיקרין דאסור לקיימה כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' י"א.