אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כד:
אלא טעמא דכתיבי הני קראי הא לא"ה ה"א ארוסה שתיא והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה מבלעדי אישך מי שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל כו', והנה בשעה"מ פ"ג ה"ה מה' אישות הקשה מסוגיא דהכא, אהא דאמרינן בקידושין ד"ט ע"ב כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה אי מהתם הוה אמינא עד דמקדש והדר בעל ע"ש, ולפ"ז לא משכחת ארוסה אלא בשקדמה שכיבת בעל ע"ש מה שתירץ.
ולע"ד קשה מדוע נאיד מהתם עד הכא, תקשה ליה שם על אתר דתנן האשה נקנית בשלש דרכים בכסף בשטר ובביאה. ואם נפרש קרא כדכתיב כי יקח איש אשה ובעלה לקנין אחד היינו עד דמקדש והדר בעיל הרי אין בזה אלא שתי דרכים, ובע"כ דכוונת הש"ס שם הוא עפמש"כ הרשב"א בחידושיו לקידושין שם ד"ט, דרבי ס"ל כר' יונתן דל"צ קרא לחלק, וא"כ הוה כי יקח קידושי כסף, ובעלה קידושי ביאה. אבל ד' יוחנן ס"ל כר' יאשיה דצריך קרא לחלק, והכא דאין מחולקין היה מקום לאמר ביאור פסוק זה עד דמקדש והדר בעיל, אמנם לפ"מ דאית לן קרא דבעולת בעל המורה על קנין קידושי ביאה, ממילא בע"כ כי יקח אתא לקידושי כסף לחוד, ולפ"ז נמצא דכמו לרבי כן לר' יוחנן קידושי כסף הוא קנין בפ"ע, ולהכי שפיר תני להו במשנה בשלשה דרכים. רק משמעות דורשין איכא בינייהו. דלרבי הויין שני הקנינים של כסף וביאה בחד קרא, לפ"מ דל"צ קרא לחלק. ור"י דצריך קרא לחלק הוכרח להביא קרא אחר לקידושי ביאה, אכן אחרי דאית ליה קרא דבעולת בעל. שפיר מורה גם כתוב זה על כי יקח דהוא קנין בפ"ע לכסף לחוד כנלע"ד.
שם דכוותה גבי שומרת יבם כגון שבא עליה יבם בבית חמיה הא שומרת יבם קרית לה כו', ע' בת' הגרע"א סי' צ"ד.
תוד"ה ור' יונתן. תימה האי ריבוי לר' יאשיה מנליה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' א'.