אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כג.
במשנה ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ע' תוס' יבמות צ"ה סע"א ובמל"מ פ"ב הי"ב מה' סוטה.
שם בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת כו', ע' מח שהאריך בזה בדורש לציון דרוש ט'.
תוד"ה כל הנשואות. וא"ת מאחר דיש לו חלק בה א"כ הויא לה מנחת שותפות כו' אינה קריבה משום דכתיב בה נפש וי"ל כיון דעיקר כפרה משום דידה נפש קרינן בה, ע' מה שהאריך בזה בת' דבר אברהם סי' י"ד, ולדעתי נראה דכל דברי התוס' הבליע רש"י בריש פרקין דז"ל וכהן מניח ידו מתחתיה ובגמרא יליף דתנופה צריכי יד בעלים ויד כהן ובעלים דמנחת סוטה היא האשה עכ"ל, ובע"כ דכוונת רש"י דאע"ג דעצם ההלכה דכהן מניח ידו תחת יד הבעלים היא מגז"ש דהוא מסיני, ועצם מנחתה הבעל מביא, ועפ"ה נקראת היא מדין התורה בעלים דמנחה לענין תנופה, וממילא קרינן בה נפש, וע"ע באבני מלואים סי' י"א סק"א.