אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יד.
דרש ר' שימלאי תורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח תחילתה גמ"ח דכתיב ויעש ה"א לאדם ולאשתו כתנות עוד וילבישם וסופה גמ"ח דכתיב ויקבר אותו בגי, והנה עפ"ז מובן הא דאמרינן בברכות י"ח הרואה המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו, דלכאורה יש מקום רק לקרותו לועג לדש אבל מה ענין זה לחרף עושהו, אולם לפי המבואר הכא ניחא דהא חזינן דהשי"ת בכבודו נתעסק בקבורת המת. ואם אדם רואה את המת ואינו מלוהו הרי הוא כמטיל דופי במצוה רבה שהשי"ת נתעסק בה.
שם אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם, והק' בח"א איך קאמר שהיה מבקש לקיים המצוה כדי לקבל שכר עליהן הא אמרינן לא תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס וי"ל דהיינו במצוה שנתחייב בה כבר אבל הכא שעדיין לא בא לא"י ששם חיובה והקב"ה לא רצה שיהיה חייב בהן שפיר מצי לבקש משום קבול שכרם ע"כ, ולע"ד קשה הלא סוף סוף כוונת משה רבינו לכניסה בא"י, היתה רק למטרת מעשה המצות, והש"י ידע כוונתו למעשה, וקבלת שכר מאי בעי הכא.
ולולא דבריו נלע"ד דהכי פירושא, כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר האם בקשתך היא אלא לקבל שכר. הרי כוונתך היא רק לקיים בארץ ישראל המצות בפועל ובמעשה, מעלה אני עליך כאילו עשיתם,
תוד"ה כדי ליגעה. ולא שייך למימר דדריש טעמא דקרא אלא היכא דנפק"ל מינה מידי כו', ע' בת' שיבת ציון סי' צ"ח ובקונטרס עץ שתול סי' כ'.