אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף טו.
ורשאין הכהנים ליתן לתוכן יין ושמן ודבש מ"ט א"ק למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין ע"כ. והוא בדוגמת אכילת בשר הקרבנות דתנן בזבחים ד"צ וכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן צלויין שלוקין ומבושלין ולתת לתוכן תבלין כו' ע"ש, והיינו מאי דאמרינן במנחות נ"ח דבש הותר בשירי מנחות, וזהו החידוש במשנה דפסחים קי"ט אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו דאע"ג דהוא קרבן ככל הקרבנות, אולם לפ"מ דאינו נאכל אלא צלי, להכי הוה אמינא דעכ"פ אחרי אכילת הפסח יביאו לזה מיני ממתקים להכשר אכילת הפסח, לקיים בזה קרא דלמשחה כדרך שהמלכים אוכלין. להכי תנא אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, אכן הני הא דתנן במשנה וברייתא הוא רק בקרבנות דזבחים ומנחות, אבל במתנות כהונה דזרוע לחיים וקיבה לא הוה ידעינן, להכי אשמעינן רב חסדא בחולין קל"ב דגם אלו אין נאכלות אלא צלי ובחרדל משום קרא דלמשחה, וע"ש בתוס' ובמש"כ בחידושי שם.